טענת שוכר שמיטה שהושארה במושכר הופקרה

תאריך: כג חשון התשע"ה

הדיינים:

הרב שאול דוד בוצ'קו

הרב אברהם דב זרביב

הרב ניר אביב

פסק דין

התובע: א'

הנתבע: ב'

התובע הנו בעל יחידת דיור להשכרה (להלן 'המשכיר'), והנתבע שכר ממנו דירה לתקופה של שנתיים (להלן 'השוכר'). המשכיר טוען שעם כניסת השוכר לדירה העמיד לרשותו ספות, מיטה ומזרונים. לפני שהשוכר עזב את הדירה הוא התקשר למשכיר ושאל האם הוא יכול לקחת את המיטה והמזרונים והמשכיר סירב משום שהוא זקוק להם. למרות זאת, השוכר נטל עמו את המיטה והמזרונים ללא רשות, ועל כן המשכיר תובע אותו שיחזיר אותם.

בנוסף, המשכיר טען שהשוכר השאיר דירה לא מסויידת כראוי, וזאת בניגוד לחוזה שבו יש סעיף המחייב את השוכר להחזיר את הדירה כפי שקבלה. העלות הכוללת של הצביעה והשפכטל הם סך 500 ₪ (300 על החומר + 200 על העבודה).

השוכר טוען שעם כניסתו לדירה היו בה ספות ישנות וכן המיטה והמזרונים, והמשכיר אמר לו שאיננו מעוניין בהם ולכן מצידו ניתן להשתמש בהם או להשליכם לפח. לכן, הוא לקח איתו את המיטה והמזרונים, מאחר וזכה בהם מן ההפקר. למעשה, את המיטות הוא זרק לאשפה כי היו ישנות, ואת המזרונים הוא לקח ומשתמש בהם אולם הוא מוכן להשיבם. לגבי הסיוד של הדירה טען בתחילה שצבע את המקומות הבעייתיים, אולם לאחר מכן הסכים שהצביעה לא הייתה מושלמת.

בנוסף, טען השוכר שהמשכיר העלה לו את שכר הדירה בתמורה לכך שיתקין סורגים בשלושת החלונות שבדירה, ולמעשה הותקן רק בחלון אחד.

המשכיר השיב לטענה בקשר למיטות, ואמר שהיות ועבר זמן מה מאז הוא אינו זוכר ואינו יודע לומר האם אמר לשוכר שהוא יכול לזרוק את המיטות, אלא שהוא מעריך שככל הנראה לא אמר דבר כזה משום שאם השוכר לא היה רוצה את המיטות, הוא היה מורידם למחסן. לגבי הסורגים, היה הסכם ביניהם בעל פה שהוא יוכל להעלות את שכר הדירה, והסיבה שלא התקין את הסורגים היא משום שלא מצא מי שיעזור לו בהתקנה.

החלטה

לאחר שמיעת שני הצדדים:

1. יש לדון בג' עניינים: המיטות, הצביעה, והעלאת שכר הדירה.

2. המיטות. יש לנו כאן שאלה השייכת לדיני טוען ונטען, ועלינו להגדיר מיהו המוחזק. אין ספק שהמשכיר הוא המרא קמא, אולם מאידך השוכר מחזיק במיטות וחזקה שכל מה שתחת יד אדם הוא שלו (רא"ש ריש מס' ב"מ לומד מנסכא דר' אבא ב"ב לד.). אולם, היות והמיטות הן דבר העשוי להשאיל ולהשכיר שהרי השכיר לו את הדירה עם רהיטים, אין לשוכר מעמד של 'מוחזק' לגבי המיטות. לכן, בטענות שוות היינו פוסקים לטובת המשכיר שהוא מרא קמא ונחשב המוחזק והמע"ה. אולם למעשה, המשכיר טוען בטענת 'שמא' ולא בטענת 'ברי', שהרי טוען שאינו זוכר האם אמר כדברי השוכר אם לאו, והשוכר טוען טענת ברי. מה עוד שטענת השמא של המשכיר היא 'שמא גרוע' משום שהיה לו לדעת ולזכור מה אמר, ואינה טענת 'שמא טוב' כגון יתום בנכסי אביו דלא הוי ליה למידע [יעוין במשנה למלך (הל' שאלה ד,א) ובנתיבות המשפט (עה ס"ק ה)]. ולכן, המשכיר אינו נחשב מוחזק ולא מועיל לו שהיה מרא קמא, כנגד חזקה של השוכר, היות ואינו זוכר אם השאיל או הפקיר את המיטות אבדה החזקה מטעם כלים העשויים להשאיל ולהשכיר. אם כן, מחמת הספק המוחזק הוא השוכר, והמוציא מחברו עליו הראיה.

3. השוכר הודה שלא צבע כראוי ולכן יש לחייבו בעלות הצביעה בסך 500 ₪.

4. כאשר יש ויכוח לגבי מה שסיכמו בעל פה בית הדין חוזר להכריע על פי החוזה שנחתם, ושם מופיע שכר דירה בסך 2500 ₪ ללא ציון שתהיה העלאה בהמשך. לכן העלאת שכר הדירה היא בתמורה להתקנת הסורגים שלא הותקנו, ועל המשכיר להחזיר את הסכום של שני חודשי השכירות בסך 200 ₪ (100 ₪ X 2 חודשים) לשוכר.

מסקנות:

א. השוכר ישיב את המזרונים בלבד.

ב. השוכר ישלם את עלות הצביעה, ומסכום זה יקוזז הפרש השכ"ד של חודשיים, ובסך הכל ישלם למשכיר סך של 300 ₪.

________________                                    _________________                                      ______________

הרב שאול דוד בוצ'קו                                      הרב אברהם דב זרביב                                              הרב ניר אביב