הסכם שבו המשכיר בוחר את בית הדין

ל' בחשון תשע"ו

12 בנובמבר 2015

תיקים מס' 75123-75126

החלטה - הסכם שבו המשכיר בוחר את בית הדין

רקע וטענות הצדדים

א.      בין התובעת ובין הנתבעים ישנה מחלוקת על פרשנות סעיף 14 לחוזה השכירות שבינם. בסעיף זה נקבע כי "בכל חילוקי דעות בין הצדדים, יוכרע הדבר ע"י בית הדין ד' או בכל בית דין שהמשכיר יחליט".

ב.      לטענת התובעת, החוזה מאפשר לה לקבוע באופן בלעדי את מקום הבוררות, והיא בחרה בבית הדין דנן לדון בסכסוך שבינה לבין הנתבעים.

ג.        לטענת הנתבעים:

1.       אין לראות בסעיף הנ"ל סעיף בוררות, משום שלא נזכר בו שהוא כזה.

2.       הנתבעים העלו חשד שנעשה זיוף, שכן נעדרות חתימות בראשי תיבות בחלק מהדפים.

3.       ע"פ ההלכה, ולהבדיל, ע"פ חוק, אין רשות לבית הדין לקיים דיון (וכל שכן שלא לפסוק בהעדר אחד הצדדים) גם אם אכן מדובר בהסכם בוררות.

4.       החוזה מסמיך את התובעת לקבוע את זהות בית הדין רק במידה ובית הדין ד'- יסגור את שעריו או יחליט שאינו מעוניין לטפל בסכסוכים שבין הצדדים.

לחלופין, ככל ויש מחלוקת על פרשנות הסעיף, יש לקיים דיון מקדמי על כך, והדיון צריך להתקיים בפני בי"ד שהנתבעים בוחרים - והם בוחרים לקיים את הדיון בפני בית הדין ד'.

5.       הנתבעים הוסיפו שהם מסכימים לחתום על שטר בוררות של בית הדין ד'.

ד.       ב"כ התובעת דחה את פרשנות הנתבעים לסעיף 14 בהסכם השכירות, וביקש שבית הדין יורה על קיום דיון, ואם יהיה צורך בכך יתקיים הדיון במעמד צד אחד. למצער, ביקש שבית הדין יתיר לתובעת לפנות לערכאות. ב"כ התובעת דחה את הטענות לזיוף.

דיון

ה.  אני דוחה את טענת הנתבעים שהסעיף הנ"ל אינו סעיף בוררות. מטרתו ותפקידו של הסעיף ברורים לחלוטין, ואין ספק בפרשנותם. גם על פי חוק ופסיקת בתי המשפט אין דרישה ששטר או סעיף בוררות יכיל את המילה 'בוררות' בדווקא (ראו ע"א 377/59 סקוסובסקי נ' פרקש; ת"א (חי') 1336/98 בלש נ' כפיר).

ו.    אני דוחה את טענת הנתבעים כי גם אם מדובר בסעיף בוררות ויש לקבל את פרשנות התובעת, אין לבית הדין סמכות לפסוק בהעדרו של אחד הצדדים, אם הלה מסרב לבוא לדין. כאשר חייב מסרב לבוא לדין ניתן להפעיל כלפיו סנקציות שונות, ובכללן עיקולים (ראו שו"ת מהרי"ל דיסקין פסקים סי' נב; שו"ת מנחת הקומץ סי' קיא) ואפילו חיוב גמור אף שלא נשמעו טענותיו (ראו שו"ת מהר"ם שי"ק ח' חו"מ סי' ב; תקנות הדיון בבתי הדין הרבניים בישראל, התשנ"ג סעיף קא; הרב אברהם שרמן, 'דיני ממונות במעמד צד אחד', תחומין י, עמ' 168-176). להבדיל, גם על פי חוק ניתן לחייב בעל דין המסרב לירד לדין חרף שהתרו בו (חוק הבוררות סעיף 15).

עם זאת, ברור שדיון במעמד צד אחד הנו צעד שיש לנקוט בו אך ורק כאשר נתבע מסרב לבוא לדין, תוך שהוא מבין את המשמעויות הנגזרות מצעד כזה. ב"ה בהתנהלותם מול בית הדין דנן הנתבעים אינם מסרבים לירד לדין, ואינם מתחמקים, ועל כן דיון במעמד צד אחד אינו עומד על הפרק בשלב זה.

ז.   איני מקבל את הטענה לזיוף חוזי השכירות. טענה זו הינה טענה חמורה, המטילה דופי מוסרי בהתנהלות הנתבעת. על כן ראוי היה לנתבעים לבדוק ולבסס טענה זו, ולא להפריח אותה כלאחר יד. מה עוד שהנתבעים מחזיקים בידיהם עותקים של חוזי השכירות, וביכולתם להראות כי החוזים שהוגשו לבית הדין עברו עריכה מגמתית.

ח.      באשר לפרשנות סעיף הבוררות: אני סבור שפרשנות סעיף 14 אינה מובנת מאליה, ועל כל פנים - הסבר הנתבעים אינו נדחה על הסף.

כידוע, בורר אינו מוסמך לקבוע את סמכותו, ולכן בי"ד דנן לא יוכל להכריע בשאלת פרשנותו של הסעיף הנ"ל. ממילא לא יוכל לכפות על הנתבעים דיון, וכמובן גם לא להוציא פסק דין בהעדרם.

ט.   באשר להכרעה בפרשנות הסעיף - על פי חוק, שאלות בדבר סמכותו של בורר מוכרעות בבית המשפט. עם זאת, אנו סבורים כי בנדון זה בו כל הצדדים יראי שמים, ומראש הוסכם ביניהם שהסכסוכים יובאו לפני בית דין (כזה או אחר), מן הראוי ששאלת פרשנות הסעיף תתברר בפני בית דין הדן ע"פ דין תורה.

י.    אני סבור גם שצודקים הנתבעים בטענתם, וזכותם לקבוע את מקום בירור השאלה המקדמית, בהתאם לכלל שבקביעת מקום הדיון הולכים אחר הנתבע (חו"מ סי' יד).

בהליכה לדיון מקדמי בפני בית הדין ד' תושג מטרה נוספת: היה ויכריע בית הדין ד' שעל הדיון להתקיים בפני בית הדין דנן, הרי זה כאילו אותו בית דין סילק ידו מטיפול בתביעה, וכך גם אליבא דהנתבעים יש סמכות לתובעת לבחור את בית הדין שידון בתביעה.

יא.  באשר לבקשת ב"כ התובעת שבית הדין דנן יתיר לתובעת לפנות לערכאות, בקשה זו נדחית. הנתבעים הסכימו להתדיין בפני בית הדין ד', ולפיכך על פי ההלכה אין לפנות לערכאות.

החלטות

יב.   הנתבעים יעבירו למזכירות ביה"ד דנן עד יום שלישי, ה' בכסלו תשע"ו הסכם בוררות של ביה"ד ד' בחתימתם, ובו הם מסמיכים את ביה"ד ד' לקבוע מיהו ביה"ד שידון במחלוקת זו, וזאת, על פי הסכם השכירות שנחתם בין הצדדים.

יג.    לאחר מכן תחליט התובעת האם היא תקיים בביה"ד ד' דיון לגופו של עניין, או דיון מקדמי בשאלת זהותו של ביה"ד שידון בעניין.

האמת והשלום אהבו

_________________

הרב עדו רכניץ, אב"ד