תשעו, 2016
תיק מס' 5776/2
בפני כבוד הדיינים:
בעניין השתתפות בבניית קיר תמך משותף
התובע י. (להלן "התובע") |
הנתבע מ. (להלן "הנתבע") |
הנתבע גר
שנים רבות בביתו, כאשר בשכנותו נמצא מגרש בבעלות הרשות המקומית, שהיה שומם במשך כל
תקופת מגוריו.
לימים,
נמכר המגרש שבשכנותו לתובע.
גובהם של
שני המגרשים היה זהה.
הרשות
המקומית, הכשירה את מגרשו של התובע, ועל פי התקנים והנהלים, היה עליהם להעמיק את
השטח של התובע, כדי שיתאים לגובה הכביש.
הכביש
המקביל למגרשו של הנתבע משופע ויורד, ובהמשכו, ממול למגרשו של התובע גובה הכביש
נמוך יותר, ולכן הועמק שטחו של התובע, להתאימו לגובה הכביש.
מפני
הפרשי הגובה בין המגרשים, יש צורך בהקמת קיר תמך ביניהם, למען אשר לא תיסחף אדמתו
של הנתבע שהוא העליון לשטחו של התובע, שהוא התחתון.
התובע
טוען שעל הנתבע להשתתף עמו בהקמת קיר התמך.
לעומתו,
טוען הנתבע, שלא רק שהתובע העמיק את שטחו וגרם לכך שאדמתו תיסחף לשכנו, הוא עוד
תובע ממנו להשתתף עמו בהוצאות.
על הנתבע
להשתתף עם התובע בשווה, בכל הוצאות קיר התמך.
כל תקנות
הבנייה, מחייבות אף מדין תורה מטעם תקנות הקהל ומטעם מנהג המדינה. בחלקן, יש אפילו
משום פיקוח נפש.
בנידון
שלפנינו, העמקת המגרש השכן, נעשתה ע"י הרשות המקומית שהכשירה את השטח,
ע"פ הנהלים וע"פ התקנים הנדרשים כחוק.
לכן, אין
לנתבע שום טענה בדבר העמקת המגרש שבשכנותו.
ומשכך,
הרי הוא מחויב להשתתף עם שכנו בהקמת קיר תמך, אשר גם הוא מחויב מכח התקנות
הנ"ל.
להלכה
נפסק, ששכנים שגובה חצרותיהם שונה, עליהם להשתתף בשווה בהוצאות הכותל שביניהם.
וז"ל השו"ע בהלכות שותפים בקרקע (חו"מ קס ג):
"שתי חצרות שקרקעית האחד גבוה מחבירו, צריך העליון לסייע לתחתון לבנות למטה, והתחתון צריך לסייע לעליון עד שיהיה גבוה ד' אמות מקרקע העליון ולמעלה. לפיכך יקציעו העפר מקרקע של עליונה שיעור עובי חצי הכותל, ובונין הכותל על קרקע שניהם עד שיהא גבוה ד' אמות מקרקע העליונה ולמעלה".
וכן הוא
ע"פ החוק, שהוא תקנת הקהל, לעשות ע"פ דין התורה, אשר שניהם מחויבים
להשתתף בשווה בבניית קיר התמך.
"והאמת והשלום אהבו"