מורה שהזיק למכשיר של תלמיד שאסור להביא למוסד

להערות על פסק זה לחץ כאן

תשעו 2016

תיק מס' 5776-5

פסק דין

בפני כבוד הדיינים

הרב אוריאל אליהו - אב"ד, הרב אלעד שלמה יוסף - דיין, הרב בועז רוזנטל - דיין.

בעניין מורה שהזיק בשוגג לרכוש השייך לתלמיד

תיאור המקרה

מעשה שהיה, במורה שרצה ללמד את תלמידיו כיצד יש לסדר את שולחנם. לכן, הדגים להם הלכה למעשה, על שלחנו של אחד התלמידים, כיצד הוא רוצה שיסדרו את שולחנם.

אלא שהוא לא שם לבו לכך שבקצה השולחן מונח מכשיר סלולרי נייד של התלמיד היושב שם, ובהטותו את השולחן ע"מ ליישרו, הפיל את המכשיר, וכתוצאה מהנפילה ניזוק המכשיר.

יצוין, שהנהלת המוסד אוסרת על תלמידיה להכניס מכשירים ניידים לשטח שבאחריותה.

פסק הדין

המורה פטור מתשלומים על הנזק.

נימוקים

נפסק להלכה בשו"ע (חו"מ שעח ו, שצח א), שהמכניס ממונו לרשות חברו ללא הסכמתו, ובעל המקום הזיק לממונו בשוגג - הרי הוא פטור מלשלם.

טעמו של הדבר, שהרי בעל המקום אומר לו, מי הרשה לך להכניס ממונך לרשותי.

אך אם הזיק במזיד - חייב לשלם, שהרי יש לו רשות להוציא את הממון מרשותו, אך להזיק אין לו רשות.

ובמקרה שלפנינו, המדובר הוא בתלמיד שהביא מכשיר, שאין לו רשות להכניסו לשטח ביה"ס, ואילו המורה עושה את עבודתו ברשות.

לכן, המורה יהיה פטור מלשלם על הנזק שגרם למכשיר.

זאת ועוד, שהרי אפילו אם תלמיד אחר היה מזיק בשוגג למכשיר, הוא היה פטור מלשלם, כיון שהמכשיר נמצא שם ללא רשות, ואילו התלמיד שהזיק נמצא ברשות.

אמנם, אם מורה או תלמיד הזיקו בשוגג לחפץ שמותר להביאו לביה"ס, הרי שבמקרה זה היה על המזיק לשלם כיון ששניהם נמצאים במקום שיש להם רשות להיות.

וכן פסק מרן בשו"ע (חו"מ שעח ז) כדעת רש"י והראב"ד.

אולם לדעת הרמב"ם (הל' חובל ומזיק ו ג) במקום שיש לשניהם רשות להיות והזיק לחברו בשוגג - פטור, מפני שלא התכוון להזיק, ועוד יש לפטור מדין המתעסק ברשות עיין שיטמ"ק ב"ק כז א שהביא בזה מחלוקת בעלי התוס', ואכמ"ל.

עוד סיבה לפטור את המורה, שהרי מתפקידו להתעסק גם בחפציהם של התלמידים לסדרם וכדומה, ולכן גם אם הפיל לא חשיב אדם המזיק שחייב אפילו בשוגג, אלא כשומר וכיוון שלא פשע פטור.

וכן מבואר בשיטה מקובצת מסכת בבא קמא דף כז עמוד א שהביא ר' ישעיה ותלמיד ר' פרץ שכתבו בשם ריב"א וז"ל:

"וריב"א פירש דודאי נתקל דמי לרוח שאינה מצויה ואדם המזיק חייב בנתקל ולכך פטור שומר חנם דכיון דהוי שומר חנם לא שייך בו דין אדם המזיק שהרי עליו מוטל להתעסק בדבר ולכך לא מחייב רק בפשיעה אבל אדם דעלמא מה היה לו להתעסק בדבר כיון שאינו מוטל עליו לכך חייב בכעין גניבה ואבידה. תלמיד הר"פ ז"ל".

להערות על פסק זה לחץ כאן