טכנאי שלא הצליח לתקן

ביה״ד לעניני ממונות שע״י הרבנות הראשית לירושלים כרך ב' עמ' צז -צח

בהרכב הדיינים: הרב ברוך יצחק לוין (זצ״ל), אב״ד; הרב אליהו קצלנבוגן שליט"א הרב חיים הרצברג שליט״א.

פס״ד בתביעה מאומן שלא השלים מלאכתו

נושא התביעה

ראובן שמכונת הכביסה שלו הפסיקה פעולותיה, מסר אותה לבחינה אצל מומחה אם כדאי לו לתקנה, ואכן שמעון המומחה קבע שכדאי לתקנה אם יחליפו את המשאבה והברז, שלם ראובן 135 שקל ח' כמו שדרש שמעון, אחרי ששמעון הודיע שתוקן, לקח ראובן את המכונה לביתו אך נתברר לו שהמצב שלה הוא כמו שהיה, והיא אינה פועלת. החזיר ראובן את המכונה לשמעון המומחה, בתחלה אמר שמעון המומחה שכן עובדת, ואח"כ באמת קבע שאינה פועלת, וטוען שמעון שלא קבל אחריות אלא על שני הדברים היינו על המשאבה ועל הברז, וכשהביאו לו את המכונה להבחנה בעבור תשלום של עשרה שקלים - לא באה ההבחנה לקבוע על גוף המכונה, כי לזה צריכים לפרק את הכל, וזה צריך לעלות 235 ש"ח.

וטוען ראובן: אני אינני בקי בחלקי המכונה, באתי לשמעון המומחה ע"מ שיקבע אם כדאי לטפל בזה שאוכל להשתמש בה, ואם למעשה לא פועלת, נמצא ששמעון לקח 135 ש"ח לחנם, ופועל שלוקח תשלום הוא לא בשביל העבודה שהשקיע אלא בשביל תוצאת הפעולה, ואם אין תוצאות, הכסף ששלמו לו צריך להחזיר.

פס"ד

שמעון חייב להחזיר הכסף שקבל מראובן.

הצדדים בהלכה

פועל שנאנס ולא השלים מלאכתו

בשו"ע חו"מ סי' של"ה (סעיף ב) ובסמ"ע שם ס"ק ט' ובנה"מ שם ס"ק ג' בנאנס הפועל ולא השלים מלאכתו בשלימות אף מה שעשה אין צריך לשלם לו כלום, כשלא נהנה בעה"ב, ונראה דכ"ש בקבלן, ששכרו אינו בשביל העמל והעבודה, אלא בכדי להוציא מתח"י דבר המתוקן, ואם מחמת הסבה שלו אינו משלים ההתחייבות שלו ומה שעשה אין בעה"ב נהנה מזה כלום, גם מה שקבל הקבלן צריך להחזיר.

אנו עמלים והם עמלים

ועי' במה שהקדמנו בספר דברי לוי לרמב"ם הל' כלים, במאי דתנן בסוף פ"ב דאבות:

"הוא היה אומר לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין להבטל ממנה. אם למדת תורה הרבה, נותנין לך שכר הרבה, ונאמן הוא בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעולתך" וכו',

ומבואר עפ"י מה דקבעו ז"ל בסיום מס':

"אנו עמלים והם עמלים, אנו עמלים ומקבלים שכר והם עמלים ואינם מקבלים שכר".

והקושיא מפורסמת הא כל העמלים ובעלי האומניות מקבלים שכרם משלם וכו', ונראה דכל בעלי אומניות אינם מקבלים שכר בשביל פעולתם ועמלותם, אלא בשביל גמר ושלמות הפעולה, ואם עמל בזיעת אפים ולא הצליח להוציא מתח"י דבר מתוקן לא יקבל מבעליו שום שכר (כמבואר בנתה"מ סי' של"ה ס"ק ג'), ולהיפוך אם השלים את ההזמנה בלא עמל ויגיעה שכרו אתו, וזה שאנו אומרים, אנו עמלים ומקבלים שכר עבור עמלות גרידא, אם אפילו לא הצליח לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא ולא ראה ברכה בעמלו הקב"ה אינו מקפח את שכרו, אבל הם העמלים היגיעה אינה משתלמת כלל, אלא תכלית הפעולה היא הגורמת את השכר. ע"כ.

וזה דתנן לא עליך המלאכה לגמור, אפילו אם לא גמרת אלא שלא בטלת ממנה ולמדת ועמלת בתורה הרבה נותנין לך שכר הרבה ונאמן הוא בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעולתך, בשביל הפעולה גרידא ישלם לך הקב"ה.

הרב ברוך יצחק לוין.