מכירת אופנוע שאינו תקין

ביה״ד לעניני ממונות שע״י הרבנות הראשית לירושלים כרך ב' עמ' קמג-קמד

בהרכב הדיינים: הרב ברוך יצחק לוין(זצ״ל). אב״ד; הרב אליהו קצלנבוגן שליט״א הרב חיים הרצברג שליט״א.

פס״ד בתביעה מבעל מוסך על תיקון לקוי

נושא התביעה

ראובן קנה ווספה משומשת משמעון בסכום של 300$, והואיל והיא היתה מקולקלת הוסכם ביניהם ששמעון יכניס את הווספה למוסך שסומך עליו כדי שיתקן את הטעון תיקון עד שתהיה ראויה לעבור את הטסט, וכל ההוצאות בסך 150 ש״ח יחולו על שמעון המוכר. באחד הימים הודיע שמעון לראובן כי בעיניו ראה איך שבעל המוסך עשה כמה סיבובים בווספה, והכל היה בסדר. על סמך זה לקח ראובן את הווספה מבעל המוסך ושילם לו סך 150 ש״ח עבור התיקון, ולא חקר ולא דרש אם באמת הווספה תוקנה וראויה לעבור את הטסט. כשניסה ראובן להפעיל את הווספה ראה שהיא מקולקלת, וע״כ הוא תובע את כספו בחזרה, היינו 150 ש״ח עבור המוסך ו-192 ש״ח שנתן לשמעון, מלבד האגרות, וטענתו היא שקנה ווספה ולא גרוטאה.

צדדי ההלכה

האם צריך תנאי כפול במטלטלין?

הנה לפי הנראה לא היה תנאי כפול שאם לא יתוקן במחיר של 150 ש׳׳ח יבטל המכר, אף שאם ישקיע עוד כסף אפשר לתקן גם את הקלקול החדש שמצאו, מ״מ נראה דהלא פסק בנתה״מ סי׳ ח ס״ק א בשם העטרת צבי דעכשיו נוהגים דבמטלטלין אין צריך תנאי כפול, וכן פסק בתשובות תשב״ץ ח״א סי׳ צד ובהגמי״י פ׳׳ו מהל׳ אישות דכן מעשים בכל יום, ומנהג עוקר הלכה, והובא בספר משפטי שלום סי׳ ח. ועי׳ בשו״ת השיב משה סי׳ צג שכתב ג׳׳כ דנוהגין בכל בתי דינין שבישראל לדון כן דבמטלטלין אי״צ להתנות בדיני תנאים המבוארים בחו״מ סי׳ רז סעי׳ א ובאבהע׳׳ז סי׳ לח, משום תקנת השוק.

לכן כיון שהוסכם שראובן קונה ושמעון מוכר בסכום של 300$ ווספה משומשת שתעבור הטסט, וההוצאות על חשבון המוכר, הגם שלמעשה אין המוכר מקבל אלא 100$ עבור הווספה שלו, לו היה המוכר מטפל גם להבא על חשבונו ומעמידו בפני הקונה שיוכל להעבירו בטסט, בזה ודאי אין

לקונה שום טענות ומענות, דהלא קנה ווספה משומשת מקולקלת שתבוא לידי תיקון, רק שתעבור את הטסט, ולא הבטיח המוכר כלל על אורך ימים של הווספה, וזה ודאי שאין הקונה צריך להוסיפו מכיסו, ועל מה שהוסכם ביניהם חל הקנין. אבל בנידון דידן שאין המוכר רוצה לטפל בזה יותר כי לא כדאי לו כל הטרחה בזה, ואינו מעמיד את הווספה מתוקנת לפני הקונה שתוכל לעבור את הטסט, הקנין בטל, ועל המוכר להחזיר לקונה את הסכום של 192 ש״ח שנתן לו ע״ח הווספה, וכן את הסכום של 150 ש״ח ששילם הקונה לבעל המוסך בהסתמך על דברי המוכר שראה במו עיניו שהווספה מתוקנת.

הסתמך על אדם אחר בתשלום שלא הגיע זמנו

אלא עדיין מפקפק אני בזה אם יכול ראובן לתבוע משמעון את ה-150 ש״ח שנתן לבעל המוסך עפ״י דברי שמעון שראה במו עיניו שעשה בעל המוסך כמה סיבובים והיה בסדר, כיון שלא הסיבובים הם המחייבים לשלם 150 ש״ח לבעל המוסך אלא גמר העבודה, והוא בשעה שיעבור הטסט, ועדיין לא הוגשה הווספה לטסט, וממילא אין שום חיוב על שמעון לשלם, ואילו היה זה שמעון משלם בפזיזות לפני שהיה מחוייב לשלם, זה ודאי היה הפסד של שמעון, אך במקרה זה שראובן הוא זה שהיה נחפז לשלם לבעל המוסך עפ״י אמירתו של שמעון, ודאי יכול שמעון לטעון לתיקוני שדרתיך ולא לעוותי, ואינך שליח שלי, ואתה פשעת בעצמך ששלמת טרם שהיה חיוב לשלם, ומה שעשית על דעת עצמך עשית.

והרי זה דומה למעשה דאבימי דיהיב זוזי מקמי׳ דלישקול שטרא, הרי זו פשיעה כיון דא״ל שקול שטרא ויהיב ליה מקמי׳ דלשקול שטרא. וה״ה בנידון דידן, כיון דבעל המוסך וגם ראובן ידעו שגמר התיקונים הוא המחייב את הסך של 150 ש״ח, וגמר התיקונים הוא כשיעבור הטסט, הרי ראובן ששילם לפני שחייב לשלם הרי הוא פושע, ואף עדיפא מאמר ליה שקול שטרא, דשם עכ״פ היה חייב לשלם, אבל בנידון דידן עדיין לא הגיע זמן חיובו.

לפיכך נראה שעל ראובן לתבוע את הסך 150 ש״ח מבעל המוסך ולא משמעון. אמנם מכיון ששמעון הוא מכירו של בעל המוסך רצוי מאד ששמעון ידבר עמו שיחזיר את הכסף לראובן, כי הלא שמעון אמר בפירוש שהתיקון צריך בכדי שיעבור את הטסט ולא רק כדי לעשות סיבובים על הכביש, ואולי יתרצה בעל המוסך להחזיר מבלי שראובן יצטרך להזמינו לד״ת.

הרב ברוך יצחק לוין.