תשס"ה/2
התובעת: גב' א', שוכרת דירה.
הנתבע: מר ב', המשכיר.
התובעת: אני שכרתי דירה מב' החל מ 1/8 בעברית חודש אב תשס"ד למשך שנה עם אופציה של הארכה, וסיכמנו על סך 1300 ש"ח שכר לחודש, וב' דרש ממני שאשלם מראש עבור סוף התקופה, חודש ה 11 וה 12.
פורסם בידיעון שלדירה ישנו דוד שמש ואני חשבתי ונכנסתי על דעת זו, התברר לי שאין לו דוד שמש.
בהתחלה היו שיפוצים בדירה וב' אמר שזה יסתיים כעבור כמה ימים, וזה נמשך לפחות שבועיים. כמו כן בשלושת החודשים הראשונים היו ריחות קשים בדירה שאני ובנותיי סבלנו מהם. כמו כן אין סורג בחלון ויש בזה סכנה לילדים ולכן אני תובעת:
א. לראות בתנאי המגורים הקשים הפרה בסיסית בתנאי החוזה ולכן יש לפצות אותי. אני כעת איני דורשת שיתקן את הסורג.
ב. שיתנו לי לעזוב את הדירה מבלי לקנוס אותי בסך 1,500 ש"ח, כפי שמופיע בחוזה, וכן מבלי לחייב אותי למצוא דייר חילופי, ובהתראה קצרה, ולא כפי שכתוב בחוזה.
ג. שיחזיר לי מיד את הסכום שנתתי לו עבור שני חודשים לסוף השנה 2,600 ש"ח.
ד. שתינתן לי הנחה עבור מחצית חודש אוגוסט שחייתי בתנאים קשים, בלי כיור, שיש, גז, אבק וטינופת.
ה. שיתן לי הנחה משמעותית עבור שלשה חדשים שהיו ריחות קשים בדירה.
ו. שיתן לי 2000 ש"ח דמי הובלה שאילו הייתי יודעת שזה יהיה ככה לא הייתי עוברת.
הנתבע: אני לא פרסמתי שהדירה היא עם דוד שמש, מחלקת הקליטה עשתה על דעת עצמה, והיא התקשרה אלי סמוך לפרסום המודעה, ואני אפילו לא ראיתי אותה.
היא היתה לחוצה להיכנס לדירה ואמרתי לה שהדירה עדיין לא מוכנה, והיא בכל זאת היתה מוכנה להיכנס, ואני אפילו הקדמתי לאפשר לה הכניסה לפני התאריך של החוזה. אני לא התחייבתי על ימים אחדים, אמרתי שאולי זה יקח שבוע.
בנוגע לריחות, רק אחרי כמה שבועות אמרה לי שקיימת בעיה של ריחות, ואני מצדי הפעלתי קבלן אחד ועוד אחד. יכול להיות שאחד לא ידע מעבודת השני ולכן זה גרם לריחות, ואני מוכן שתצא מהדירה בלי קנס ורק תודיע חודשיים מראש.
כמו כן אני דורש שתשלם עבור החשמל, היא לא רוצה לשלם עבור שעון גז. בנוגע לסורג שבית הדין יפסוק, לדעתי זה סטנדרטי, הגובה הוא 75 ס"מ לפי דבריה.
הצדדים חתמו על שטר בוררות, ע"כ עיקר הטענות הצדדים הרחיבו עוד אבל זו התמצית.
נושא הדיון שלפנינו הוא האם דירה מושכרת שאין בה כל האביזרים הדרושים לניהול חיים נורמלים מהוה עילה בסיסית להחשב כהפרת חוזה.
בנסיבות הקיימות, בנוגע לדוד שמש לטענתו של ב' הוא לא הטעה אותה ולכן אין לומר שיש כאן הפרה בסיסית. אילו לא היתה כלל אפשרות של מים חמים אזי יש מקום לומר מקח טעות, אבל כאן ניתן להתרחץ, הבעיה רק איך לחמם וזה נושא לא עקרוני.
ביחס לסורג בררנו אצל מומחה לבניין, שבאמת לפי התקן הישראלי לבניה הסורג צריך להיות 105 ס"מ, ומי שלא בונה ככה עובר על החוק. לפי חוקי המדינה על בעל הבית לבנות את הסורג, אם כי לפי הדין שלנו מעקה זו חובת הדייר עי' שו"ע חו"מ סי' שי"ד, אבל בנידון שלנו היות והשוכרת אינה מעונינת כעת בתיקון הסורג אז בית הדין לא יכנס לדיון בנושא הזה.
בנוגע לתביעה להפחית לה דמי שכירות עבור מחצית חודש אוגוסט, נראה לבית הדין, שהיות והיא נכנסה לדירה שידעה מראש שעורכים בה שיפוצים והסכימה לכך, אין כאן מקח טעות, ואין לראות כאן שום הטעיה מצד המשכיר, ולכן אין לנכות.
אולם ביחס לריחות שהיא סבלה שלושה חודשים, כאן נראה להפחית משכר הדירה מאתיים שקל לחודש, היות והחפץ המושכר לא מילא את הפונקציה שהיה צריך למלא, והיא לא קבלה דירה ראויה לדיור במובן הפשוט של המילה.
אודות תביעת השוכרת להחזיר לה מיד את 2,600 ש"ח, בית הדין סבור שבזמן שהיא תצא מהדירה אזי יחזיר לה את היתרה, בניכוי חשבון החשמל במקרה שהשוכרת לא תשלם, וכן עליה להוכיח ששילמה ארנונה וחשבון גז עבור השוטף.
בית הדין סבור שמספיק חודש מראש שהשוכרת תודיע למשכיר שעומדת לעזוב וכמובן שהיא פטורה מקנס לפי הסכמת המשכיר.
בנוגע לתביעת דמי הובלה, לא שייך לחייב את הנתבע, היות והיא עשתה את זה על דעתה וברצונה, ולא היה כאן שום מקח טעות.