על פסק 1675

לפסק עליו ניתנו ההערות לחץ כאן

שאלה

לא הבנתי מדוע החיצון חייב לבנות את הגדר?

א) יש הבדל בין מקרה זה למה שהגאונים כתבו, שם החורבה היא זו שגרומת לגנבים שיבואו, אבל כאן גם בלי השדה של השני הצביים היו באים וזה שהוא בנה קודם לכן אינו מחייב אותו לבנות שוב. ועוד שלפחות יתחייב מוקף לשלם את ההוצאה על בניית הגדר כדברי המשנה.

ב) בלשון הרמ"א משמע שלא כדברי הפעמוני זהב, חזו"א, וערוך השלחן. שהרי הרמ"א כתב (שולחן ערוך חו"מ קנה,מד):

"י"א דהדין עמו וצריך לתקן היזקו, ויש חולקין דלא הוי גירא דיליה".

היינו, לדעה ראשונה צריך לתקן, ויש חולקים שלא. האם לא יכול לומר קים לי כמותם?

תודה ויישר כח

הרב משה מאיר אבינר - חוקר מכון פסקים

תשובה

לענ"ד גם בחורבה גם אם לא היה מלכתחילה בית שנחרב היו נכנסים גנבים והפנימי היה נאלץ לבנות קיר דיגן עליו ואע"פ כן כיוון שמלכתחילה חברו בנה בית בסמוך לו ומגן עליו הרי שהחזיק בזכות זו.

מה דפסקנו כפעמוני זהב משום שהיא דעה המיישבת ומצמצמת מחלוקת הראשונים ולכן לא נראה לנו לאפשר לומר קים לי בכהאי גוונא.

הרב אוריאל אליהו - אב"ד כרמי משפט, ענב

שאלת המשך

שלום וברכה, תודה לרב על שהרב משיב לשאלות בזריזות.

לא הבנתי כיצד הפנימי החזיק בחיצון? כדי להחזיק יש צורך לעשות מעשה שמצריך את בעל הממון למחות ואם לא מחה סימן שמחל. אך כאן הפנימי לא עשה שום מעשה?

וכן נראה להוכיח מדברי הסמ"ע קנז ס"ק כג:

"כותל חצר שנפל - כן הוא נמי לשון המשנה [ב"ב ה' ע"א], ולרבותא נקטו שנפל, ללמדינו דאף אם מתחילה היה הכותל שביניהן גבוה מד' אמות, מ"מ כשנפל אין אחד כופה את השני לחזור לבנותו כ"כ גבוה, כי אם עד ד"א".

וכן בנתיבות קנח א.

וודאי לדעת הרמ"א (קנד, יב) שגם בחזקת תשמישין צריך טענה?

בברכה, תודה

הרב משה מאיר אבינר - חוקר מכון פסקים

תשובה

עיקר הדין אינו מדין חזקת תשמישים אלא מדין חובת בעל החורבה למנוע נזקים הבאים דרך רשותו וכפי שהוכיח הב"ח דין זה מדין מחיצת הכרם משנפרצה והחולקים עליו סבירא להו דלא דמי אם מצד דהתם ממונו ממש דהיינו הגפנים הם המזיקים ולכן דמי לגירי דיליה משא"כ הכא כתב הגר"א דאפילו גרמא אינו. והרא"ש שחלק על הגאונים הוכיח מפרץ מחיצה בפני בהמת חברו שפטור.

ואחר כל זאת חייבוהו הגאונים לתקן.

ולכן בנידון דידן סברנו אנו לחייב את החיצון לתקן את הפירצה ולא להצריך את הפנימי להקים גדר חדשה שלימה.

וע"ע באורך בזה בפתחי חושן חלק ו פרק יג סעיף טז והערה ל"ו הסברות השונות לכאן ולכאן.

אמנם אם הייתה הגדר נופלת לגמרי באופן שהחיצון היה צריך טירחא והוצאות מרובות יותר לא היינו מחייבים אותו ומקבלים טענת קים לי כבית יוסף וסייעתו.

הרב אוריאל אליהו - אב"ד כרמי משפט, ענב