התובע השכיר דירה למשכיר. במהלך השכירות היתה
עבודת שיפוצים בדירה העליונה. וסוכם על שני סכומים לשכירות: סכום נמוך לתקופת השיפוצים (2700 ₪), ועל סכום גבוה
יותר על התקופה שלאחר השיפוצים (3100 ₪). הסכום ששולם במשך השנה הראשונה היה הסכום
הנמוך. בתחילת התקופה היה דו שיח עם האחד השותפים ונוצרה מחלוקת האם היתה מחילה על
החודשים שלפני השיפוץ. בנוסף נפלה מחלוקת לגבי החודש האחרון אם נחשב חודש של שיפוץ
בגין הלכלוך שנשאר.
מאחר ששני הצדדים עשו פשרה ביניהם והגיעו להסכמה,
ובקשו מבית הדין לעגן את הפשרה כפסק דין, בית הדין נעתר לבקשתם, ובכך מבטל בית הדין את הפס"ד הקודם. ישר כח לשני הצדדים שויתרו למען השלום, ומעתה הלאה
תחזור הידידות והאחוה למקומה, וימשיכו ביחסי שכנות טובים, ואשריהם שהולכים בדרך
חז"ל (יבמות סה,ב) שאמרו: "גדול השלום, שאף הקדוש ברוך הוא שינה בו, דמעיקרא
כתיב: ואדוני זקן, ולבסוף כתיב: ואני זקנתי".
על הנתבע לשלם לתובע סך 2100 ₪.