נזקי קטן

בס"ד                              

כ"ט חשון תשע"ט

פסק דין

לאחר חתימה על שטר בוררות ושמיעת טענות ומענות הצדדים להלן החלטת ביה"ד:

טענות צד א':

לפני יוהכ"פ פנה אלי ילד ואמר לי שהבן רוצה לגנוב ארנבות מפינת החי שע"י המוסד, לאחר יוהכ"פ התקשר מנהל המוסד וסיפר שמצא את הילד בפינת החי עם קבוצת ילדים, שהוביל אותם לשם ביום הגניבה, ביקרתי במקום ונעלמו 30 יונים "תור יהלום" חמישה חזרו. כמו כן 3 ארנבות היו חסרות, סיפרו שראו אצלו יונים וארנבות.

פניתי לאבא והוא שאל אותי בלי שביקשתי אם החזירו את הארנבות, טען שהיו עם הבן שלו עוד שני ילדים, ביקש שנתבע אותו לד"ת, הילד חזר וסיפר בת"ת שהוא ינצח כי קטן שהזיק פטור, הילד לוקח דברים מחנויות ומילדים אחרים, כנראה מקבל "אישור" מאבא שלו קטן שהזיק פטור.

יש תקנון בת"ת בו מתחייב האבא ולא יכול לטעון שקטן פטור.

תובע 25 יונים כפול 75 ליונה סה"כ 1875 ₪, עשה גם נזק ללהקה ואת זה אני לא תובע, לפני שלוש שבועות סיפר ילד שהוא מכר לו תוכי ב25 ₪ וזה היה משלנו.

טענות צד ב':

הילד חזר עם ארנבות סיפר שמצא בשדה, הבנתי שזה מפינת החי וביקשתי שיחזיר.

בקשר ליונים הוא הביא 2 יונים וארבעה גוזלים, אני מוכן לשלם את מה שהזיק דהיינו מה שאני יודע, כיוון שקטן שהזיק יש מידת חסידות לשלם.

חיפשתי בעוד מקומות ואצל משפחות נוספות ולא מצאתי, הבן סיפר שהם היו קבוצה וילד אחר פתח את הכלוב, אם יש ודאות שהוא לקח אני מוכן לשלם הכל.

עוד נקודה היה פרצה בפינת החי.

החלטת ביה"ד:

מעיקר הדין קטן שהזיק פטור מתשלומי הנזק כמובא במשנה ב"ק פ"ז ע"א, וכדפסק הרמב"ם והשו"ע סשמ"ט ס"ג שאינו חייב לשלם אא"כ הגזילה קיימת, אלא שראוי לצאת יד"ש כמבואר בפת"ש שם, ובמשנ"ב שמ"ג ס"ק ט'. ובפרט היכא דאיכא תנאי שבממון כבנידו"ד.

היות וצד ב' מוכן לשלם את הפסדיו של צד א' באופן הברור שאכן הבן הוא זה שהזיק (ואין זה מודה במקצת שחייב שבועה כיוון שמוכן לשלם כל נזקי הבן שיוכחו). וע"פ הידוע לצד ב' כי הילד לקח 6 יונים, שמחירם 75 ₪  ליחידה סה"כ עליו לשלם 450 ₪.

היות ויתר ההפסדים לא הוכחו לכן אין ביה"ד יכול לחייבו בכך.

באנו על החתום

(-) הרב רון אל אהרון, דיין           (-) הרב אברהם חשאי, דיין            (-) הרב אלעזר ביטון, דיין