שליח לפדות רכוש גנוב

תשס"ה/3

התובע: א',

הנתבע: ב',

בנושא: תשלום עבור פדיון סוס מידי ערבים.

התובע: לב' נגנב סוס והוא ביקש ממני את עזרתי להשיבו, היות ויש לי קשרים עם הערבים. ביררתי אצל ערבי אחד והוא אמר לי שטיפול של פדיון עולה 400 דינר (כ 2,700 ש"ח). ב' התחייב לי לשלם את הסכום, ואמר שיביא דמי קדימה על סך 1000 ש"ח, אני הבאתי את הסוס והוא לא שילם כלום, ואמר שאינו רוצה לשלם בכלל, בטענה שאין לו כסף. אמרתי לו שכעת אי אפשר לחזור, כי הערבי מאיים עלי באם לא אשלם לו. אמרתי לו שאני מחזיר את הסוס לידי הערבי המכיר שלי, קשרתי אותו שם והוא לקח אותו אליו.

הנתבע: אני אמרתי לא' שאין לי כסף, וחשבתי לעשות שותפות עם מישהו, ולכן אמרתי לו שיפדו את הסוס. ולאחר שהלה חזר בו, אמרתי לא' לבטל את העסקה, [א': אשתו התקשרה אלי בבוקר, וזה היה מאוחר כי הסוס היה כבר בדרך מהגנבים]. אמרתי לו שיחזיר לחבר הערבי שלו ואני אקח אותו (זה תרגיל)  [א': אי אפשר לעשות תרגיל כזה עם הערבים]. ביטלתי את התלונה במשטרה.

לשאלת בית הדין האם אתה מוכן כעת להחזיר את הסוס לערבי? התשובה: לא.

ע"כ עיקר הטענות, הצדדים עוד הרחיבו אולם זה הוא תמצית הטענות. הצדדים חתמו על שטר בוררות.

בירור הדין

 נאמנות השליח על זמן בטול השליחות

לפנינו עומדת השאלה האם טענת ב' שביטל את השליחות, פוטרת אותו מתשלום עבור הטיפול שעשה א'?

לאחר עיון בנושא, נראה לבית הדין שהיות וא' פעל בשליחות ב' ולטובתו, ולטענת א' הודיעו לו על הביטול לאחר שהסוס כבר היה בדרך ולא יכול היה לבטל, נמצא שהוא פעל בשליחותו של הנתבע, וממילא חייב לשלם לו עבור עלות השחרור של הסוס. באם הנתבע לא היה מעוניין בכלל בסוס היה יכול להחזירו, אבל היות והוא מעוניין בו, והשיחרור עלה סכום מסוים הוא צריך לשלם למי שפעל בשליחותו, ואין בכוח הספק שמא ביטל את השליחות לבטל את עיקר החיוב.

לסיכום: על הנתבע לשלם לתובע את הסכום של 400 דינר, אולם היות ויש לו קושי להשיג את הסכום הגדול בית הדין נותן לו פריסה של חמישה חדשים בכל חודש 500 ש"ח עד הפירעון הסופי.

בית הדין מקווה שהצדדים יבינו את רוח הדברים והאמת והשלום אהבו.

בכבוד רב

הרב דוב ליאור            הרב אהרון אליהו          הרב ישראל הירשנזון