1) צד א' תבע את צד ב' לדי"ת לפני למעלה מחודשיים (בתאריך כ'
אלול תשע"ז) אודות אי תשלום הלוואה שלטענתו הלווה לצד ב'.
2) צד ב' הוזמן ע"י בית הדין ג' פעמים באמצעות משלוח הזמנות
בדואר לכתובתו כפי שנמסרה על ידו טלפונית למזכירות בית הדין, כשלגבי ההזמנה
השלישית בית הדין דאג באופן מיוחד לוודא את קבלת ההזמנה בביתו של הנתבע.
3) הנתבע לא השיב לכל הזמנות בית הדין, וכמו"כ לא הופיע לדיון
שנקבע להיום.
4) התובע הופיע היום בבית הדין, והציג כתב ממרנ"י לפיו הנתבע
התחייב בכתב ידו למוכ"ז סך 10,000 ₪, עליו רשום בכתב ידו של התובע אודות
פירעון חלקי בסכום כולל של 7,900 ₪, כך שנותר מהממרנ"י לכאו' חוב של 2,100 ₪,
ובנוסף טוען בטענת ברי שהיתה הלוואה נוספת של 4,000 ₪.
עפ"י כללי ההלכה המקובלים במקרה של נתבע אלם שאינו ציית דינא,
ולאחר שצד א' חתם בבית הדין על שטר בוררות למקרה שבו יחזור הנתבע וירצה לדון בדין
תורה, מתירים אנו בזה לתובע הרב י.י.ל. הי"ו לתבוע את צד ב' בכ"מ עד
לסכום של ששת אלפים ומאה ₪ בתוספת שכר טירחת עו"ד סביר וכן דמי אגרות
בימ"ש והוצל"פ, ע"מ להציל עשוק מיד עושקו.