דמי שדכנות

תשלומי דמי שדכנות

בדבר מי שהציע שידוך להורי הבת, והם סירבו לזה, ואחר כמה חדשים הציע אחר אותו שידוך להורי הבת ואחר הפצרה הסכימו לנסות בזה, ולהמשך עסקי השידוך עד גומרו חזרו ההורים למציע הראשון כיון דסברו דלו הזכות לזה דהי׳ מציע ראשון - ודמי שדכנות משני הצדדין לא נתנו אלא למציע הראשון.

הנה ידוע מתקנות השידוכין הובא בכרם שלמה אהע״ז סי׳ נ׳ סק״י וש״א דעד זמן חצי שנה מאריכים לשדכן ראשון לבלתי להכניס שדכן אחר באותה הצעה, ונראה דכ״ז כשהוא השתדלות מצד המחותנים בזה אסירא להו לערב שדכן אחר, אבל כששדכן אחר הציע מכחו דילי׳ אחר ששדכן ראשון משך ידו, אין חיוב כלל לשוב לשדכן ראשון, ואדרבה אין לחזור אליו כיון שנעשה ע״י השני, ובפרט אם עשה השתדלות באינפורמצי׳ יותר מפורטת וכיו"ב לקרב תחילת הענין.

אמנם כיון שכבר נעשה כן, חשיבא דין דשדכן שני רק כדין מציע ומתחיל המגיע לו שליש מצד הכלה שלהם הוצע, דהא הוי דינא דאם הי׳ שדכן ראשון והכניסו המחותנים שדכן שני בתוך הזמן דלא הי׳ להם לפנות לשדכן אחר, דמ״מ אין צריכים לשלם לראשון אלא כפי המגיעו, כמבואר בערוה״ש חו״מ קפ״ה סי״ב, ונובי״ת חו״מ סי׳ ל״ו, דהא מ״מ לא המשיך לפעול בענין השידוך.

ומה דהזכרנו לשלם לו שליש כדין מתחיל, לא מגרע מה דלא התחיל מו״מ בין שני הצדדים דמ״מ לצד אחד הוי מתחיל, וחייבים בזה בני״ד אף לדעת השב יעקב סי׳ י״ג, הו״ד בפת״ש סי׳ נ׳ ס״ק ס״ז, ועי׳ שו״ת וישב משה סי׳ מ׳ או׳ ז׳ וכו׳.