היזק שאינו ניכר

בדין היזק שאינו ניכר

שאלה

מי שנתן חליפה של שבת לניקוי יבש, ונאבדו במכבסה המכנסיים של החליפה. וטוען בעל המכבסה שעליו לשלם את המחיר של המכנסיים שנאבדו, ובעל החליפה טוען שהוא מבקש מחיר של חליפה שלימה, כיון שא״א להתאים מכנסיים לחליפה שלו הדין עם מי.

תשובה

1) הנה ברור הדבר שנעשה נזק לבעל החליפה שכעת אינו יכול ללבוש את החליפה בשבת כמנהג אנשי העיר הלובשים בגדים מכובדים לשבת, ומכנסים שאינם מתאימים לחליפה בודאי חשיב נזק. אמנם לכאורה הנזק בחליפה הוי היזק שאינו ניכר שהרי לא חל שום שינוי בעצם החליפה. וקימ״ל היזק שאינו ניכר לא שמיה היזק כדקתני במתני׳ גיטין דף נ״ב::

"המטמא והמדמע והמנסך בשוגג פטור במזיד חייב".

וחיובו משום קנס מדרבנן ודוקא במזיד חייבו ולא בשוגג כדאיתא בחו״מ סימן שפ״ה סעיף א וז״ל:

"המזיק חבירו בהיזק שאינו ניכר כגון שעירב יין נסך ביינו מן התורה הוא פטור, אבל חכמים קנסוהו לשלם נזק שלם מהיפה שבנכסים". עכ״ל.

ובנידון דידן כיון שבעל המכבסה לא הזיק במזיד אין לחייבו.

2) אמנם עדין יש להסתפק בדבר שהרי אומן הוי שומר שכר, וכתב המהרש״ל ביש״ש ב״ק פרק הגוזל עצים סימן כ׳ דוקא גבי גזלן שאמרה תורה והשיב את הגזלה ודרשינן כעין שגזל יחזיר כל שלא נשתנה שינוי ניכר, מחזירה כמות שהוא ואומר הרי שלך לפניך, אבל גבי שומר לא מצאנו כן, וחייב לשלם נמי עבור היזק שאינו ניכר. והסברא בזה שגזלן מחזיר את החפץ עצמו, אבל שומר שקיבל שמירה על החפץ מתחייב גם לשמור מהיזק שאינו ניכר. אמנם הש״ך בסימן ש״ג סעיף ז׳ תמה עליו, ודחה כל ראיותיו, וכתב שם דהשכל לא נותן דשומר יגרע מגזלן. והנתיבות הקשה על דברי הש״ך הרי חזינן להדיא דשומר גרע מגזלן שהרי התוס׳ כתבו ב״ק דף נ״ו: ד״ה פשיטא דשומר חייב בכחשא דהדר ובהרקיבו מקצתן אע״ג דגזלן אומר הרי שלך אבל שומר כיון דמתחייב בכחשה דלא הדרא ובהרקיבו כולם אם נעשו בפשיעה כמו כן יתחייב בכחשא דהדרא ובהרקיבו מקצתם כיון שקיבל עליו שמירה עכ״ל. ומבואר בתוס׳ יסוד דברי המהרש״ל דבגזילה הנידון הוא על חיוב חזרה ובזה אומר הרי שלך לפניך כל זמן שהחפץ בעין, אבל שומר מתחייב על שמירתו, וגם היזק שלא משנה את עצם החפצא נמי כלול בשמירתו אם הוא ניכר. ומ״מ מסיק הנתיבות להלכה כמו הש״ך דשומר בפשיעתו או בשאר חיובים לא גרע ממזיק וע״כ אם הנזק ניכר אפי' מקצת נזק שלא משנה את עצם החפצא כגון כחשא דהדרא, חייב לשלם אבל אם הנזק אינו ניכר כלל פטור מלשלם. וכן נראה מדברי הקצוה״ח בסימן ש״מ ס״ק ב'.

ונמצא להלכה דהוי ספיקא דדינא אם לחייב את השומר בהיזק שאינו ניכר, וא״א להוציא ממון מבעל המכבסה, ואע״ג דהפוסקים כתבו אם קיבל על עצמו להדיא לשמור גם מנזק שאינו ניכר חלה התחייבותו, מ״מ בודאי אין אומדנא דמוכח שכל אומן מקבל על עצמו גם שמירה מהיזק שאינו ניכר.

3) ואמנם בעיקר הדין אם חשוב נזק שאינו ניכר יש עדיין לעיין: דאע״ג דבעצם החליפה לא ניכר הנזק אבל לאחר שלובש את המכנסיים שאינם מתאימות לחליפה ניכר לכולם שאינו לובש בגד הראוי ללבוש, וע״י זה חשיב היזק ניכר. ובספר דברי גאונים כלל צ״ו אות נ״ח דן במי ששאל נזמים ששויין ביחד מאה זהובים ונאבד אחד מהם, והנשאר שוה ל' זהובים כיון שאין לו זוג האם חייב לשלם ל' זהובים כמו ששוה יחידי או שצריך לשלם ס״ך ע' זהובים. והביא שם מחלוקת אחרונים בגנב אתרוג לפני סוכות ומחזירו לאחר סוכות האם שייך לומר בזה הרי שלך לפניך, דאינו דומה לחמץ שעבר עליו הפסח שאומר הרי שלך לפניך דבחמץ ההיזק לא ניכר אלא שע״פ דין החמץ אסור, משא״כ באתרוג אחרי סוכות ניכר שאינו שוה את מחירו שלפני סוכות. כ״כ בשו״ת שו״מ מהד״ג ח״ג ל״ג. ובפ״ת סימן שס״ג ס״ק א' הביא פוסקים דס״ל כדברי השו״מ, אמנם כתב דיש לפקפק בזה ואפשר דדומה לגזל מטבע ופסלו מלכות דהוי ספיקא דדינא אם אמרינן בזה הרי שלך לפניך [שו״ע סימן שס״ג סעיף א' ורמ״א שם]. ואפי' להסוברים דבאתרוג נמי שייך לומר הרי שלך לפניך דמ״מ מחזיר את החפץ שלקח מבעליו, אבל גבי נזמים צריך לשלם את הנזק כיון שאינו מחזיר את הפקדון כמו שקיבלו, בזה לא יכול לומר הרי שלך לך לפניך וחייב לשלם את הפחת של החליפה, שאין לה מכנסיים מתאימות.

ועוד מעשה באשה שקנתה סט של תכשיטים, והיה בו צמיד ושרשרת. ונתנה את הצמיד לתיקון ונעשה בו נזק שא״א לתקנו, וגם בזה התעוררה שאלה כמה צריך לשלם המתקן לבעלת התכשיטים האם את מחיר הצמיד או גם הפסד השווי של השרשרת ג״כ. בזה הדבר תלוי אם דרך של אותם תכשיטים ללבושם רק בצורת סט צריך לשלם גם את פחת של השרשרת, ואם חלק מהאנשים לובשים את התכשיטים האלה שלא בצורת סט שלם חשיב היזק שאינו ניכר וחייב המתקן לשלם רק נזק של הצמיד.