בס"ד


מס. סידורי:1943

גביית חוב מדירה השייכת לאשה נשואה

שם בית דין:בית דין ירושלים לדיני ממונות ולבירור יוחסין
דיינים:
הרב לוין אברהם דב
הרב ביבס שמואל
הרב שרגא ברוך
תקציר:
התובע היה ערב עבור האשה בכמה גמ"חים ופרע את חובותיה, והוא לו שתשם לו, האשה קנתה בית יקר בעת האחרונה, והוא תובע שאם אינה רוצה לשלם שיעקלו את ביתה.
פסק הדין:
אם האשה לא תשיב את הכסף בית הדין יורה על עיקול ביתה.
נושאים הנידונים בפסק:
תאריך:

ביה״ד לעניני ממונות שע״י הרבנות הראשית לירושלים תיק מס׳ 87-נד כרך ג' עמ' מה-מו

בהרכב הדיינים: הרב אברהם דב לוין, אב״ד; הרב שמואל ביבס; הרב ברוך שרגא.

פס״ד בתביעת ערב מאשה שלותה ולא החזירה הלואותיה והערב פרע חובותיה במקומה

נושא הדיון

התובע היה ערב עבור הנתבעת בכמה גמחי״ם והוצרך לפרוע את ההלואות במקומה בגלל שהנתבעת לא עמדה בהתחייבותה. הנתבעת היא אשה נשואה ובעלה אינו מצוי בארץ, ולדבריה היא מוגבלת בחשבונות הבנקים, ואין באפשרותה להחזיר את ההלואות.

התובע טוען שהנתבעת בנתה לעצמה ולבעלה וילה של שתי קומות באיזור יקר, ואם אין לה כסף לפרוע את ההלואות שתמכור את הבית.

החלטת ביה״ד

ביה״ד הודיע לבעל שבדעתו לעקל את הבית לצורך מישכונו לבנק למשכנתאות כדי לקבל הלואה ולפרוע ממנה את החובות לתובע ולגמחי״ם.

השאלות לדיון

א.              אשה שלותה ובכסף בנתה בית משותף על שמה ועל שם בעלה, האם חיוב החזרת החוב הוא של האשה.

ב. האם מחייבים את הלוה למכור את ביתו כשאין לו מה לפרוע לבע״ח, או שמסדרין לו בית דירה ואינו חייב למכור הבית.

תשובה

א. פרעון הלוואת אשה מבית משותף לבעל ולאשה

כתב רש״י כתובות קז ב ד״ה חנן, שאם הלוה לאשה מעות למזונותיה ע״מ שתשלם לו, הוא תובע אותה והיא תובעת את הבעל וישלם, כדאמר בממאנת וכוי. וכתב הר״ן שהרא״ה חולק על רש״י וסובר שעיקר חיובו של מלוה הוא הבעל, שכך תקנו חכמים שתהא האשה כשליח הבעל ללוות עליו, ומיהו היכא דלית ליה לבעל, היא חייבת, שאף היא נשתעבדה לו. וכדברי רש״י פסק הרמ״א בשו״ע אבהע״ז סי׳ ע סעי׳ ח.

ונראה שבנידון דידן שהאשה לותה לצורך דירתה, מכיון שחציה רשומה על שמה, גם הרא״ה מודה שהחיוב הוא על האשה, מה גם שבמקרה שלפנינו הבעל אינו לפנינו כדי לתובעו, ואז אפי׳ כשלותה לצורך מזונות שהבעל חייב לה מודה הרא״ה שהיא חייבת שאף היא נשתעבדה לו, ע״כ נראה שניתן לחייב את האשה להחזיר את החובות שלותה לצורך דירתה ואין צורך להמתין עד שיחזור הבעל כדי לתובעו.

וביותר נראה שאם יטען הבעל שאינו חייב להחזיר הלואותיה מפני שחצי דירה רשומה על שמה, וההלואות היו לחלק הרשום על שמה, הצדק יהיה עמו.

ב. עיקול בית השייך ללווה

פסק הש״ך חו״מ סי׳ צז ס״ק יד שאפילו בית שדר בו מוכרים לצורך פריעת חוב. וכתב ערוך השלחן שם סעי׳ כו שאם יהיה לו בזיון גדול כאשר יסור מביתו, אין לכופו למכור אותו, וה״ה כל כה״ג שהבזיון יוגדל מאד אין לכופו למכור.

ובנידון דידן לא שמענו מפי הנתבעת שאם תצטרך לעבור מדירתה לדירה קטנה יותר יהיה בכך ״בזיון גדול״, כי כמה אנשים מחליפים דירתם מפני סיבות כאלה ואחרות, וע״כ מן הדין יש לחייבה למכור את חלקה בדירה, אך מכיון שיהיה קושי למכור חצי דירה, נראה שעכ״פ יש למשכן חלקה בדירה לצורך קבלת הלואה מבנק למשכנתאות בעיסקא, כדי שתוכל לפרוע בה את הלואותיה.

תגיות

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il