הפסיקו לשלוח ילד למטפלת מחמת טענות

דין תורה בדרך בוררות

בנידון משפ׳ א׳ שילדם שיח׳ היה מתחלת השנה אצל משפ׳ ב׳, ואחר פסח לא החזירו הילד בטענות שלא היה השגחה כראוי עליו וכו׳ ופעם אחת שהיכתה אותו אחת מהבנות וכו׳.

אחר שמיעת טענות שני הצדדין, ואחר בירור הענין אצל מטפלות אחרות באופן שמירת הילד, הוכרע כדלהלן:

כיון שגם אם היה בטענות הנ״ל סיבה לנזיפה, מ״מ הרי נצרך להתראה, ורק אחר שהותרה ולא קיים יוכל לעזוב ומתבטל במאי דהסכימו לכל השנה, יעוי׳ סי׳ שו ס״ח, וסי׳ תכא ס״ו, ובפרט דלא הוי הפסד שא״א להחזירו. וע״כ נצרכים משפ׳ ב׳ להסדיר שיהיה ילד אחר אצל משפ׳ א׳ ואם ישלם כפי המחיר שהם שילמו פטורים הם, ואם לא יימצא ילד אחר יש לשלם כמחיר פועל בטל וכפי המתבאר בסי׳ שלג ס״ב, ועי׳ חזו״א ב״ק סי׳ כ, ס״ק לו, והוא שיעור שני שליש מהמחיר לכל חדש. כלומר דעל חדש ראשון שלא הודיעו צריכים לשלם כפי המחיר שהיה בכל חדש, דכפי המנהג להודיע עכ״פ חדש קודם ליתן אפשרות למצוא אחר, ועל שאר החדשים שני שליש. ובאם יחליטו משפ׳ ב׳ להחזיר ילדם למשפ׳ א׳ בידם להתנות שאם יניחו הילד בגינה ללא פיקוח של אחר מוסמך יבטלו את הטיפול.

בברכה נאמנה מרדכי גרוס