בית העלמין כחצר השותפין

פס"ד בשאלת מעמד בית העלמין

בפני בית הדין תביעה כנגד רב העיר כממונה על חברא קדישא.

התובע התקין סככה על קבר אמו המנוחה, לדבריו עשה כן כדי להגן על הקבר מגשם ושמש. עובד חברא קדישא פרק את הסככה והוציאה מהמקום. כעת בפני בית הדין תביעה להחזיר את הסככה או לשלם את ההוצאות שהיו לתובע בהתקנתה.

הופיע רב העיר, וטען שאין אישור להקמת סככה כזו, ועל כן הסככה נעקרה והוצאה מהמקום. לדבריו מקובל להזהיר בטרם מוציאים סככה כזו.

פסק הדין:

בית הדין קובע כי המנהג המקובל בבית העלמין, מחייב את הציבור הרחב.

עיין בשו"ת מהר"ם שיק חלק יו"ד סי' קע"א שפסק ששטח בית העלמין נידון כחצר השותפין, ואין אחד מהשותפין רשאי לנהוג במקום בניגוד למקובל בין השותפין ולעשות דבר ששאר השותפין מקפידים להמנע ממנו. יתירה מזו, מאחר שבית העלמין מנוהל על ידי המועצה הדתית. וכללי ההתנהגות במקום נקבעים על ידה. כללים אלו מחייבים את כל באי בית העלמין.

נוסיף סברא שכתב בספר דרכי חסד (להג"ר י.ד. אושפאל) עמ' רט שנשאל בשאלה דומה וכתב שיש למנוע התקנת מחיצות וכיוצ"ב ליד הקבר, וז"ל –

"בדבר זה איתא משום יוהרא, ואין משנין בין מת למת, דאם הוא לכבוד, יש ביזוי לשאר המתים".

לכן הסרת הסככה הית המעשה נכון, אך מאחר שהמעשה נעשה ללא התראה מוקדמת, הושגה פשרה לפצוי התובע בסך 750 שקל שישולמו תוך שלושים יום.