יום רביעי ח' אדר א' תשע"ט 13.2.19
מס' תיק: 007/79
לפני כב' הדיינים:
אב"ד
הרב ניר אביב
התובע:
נגד
הנתבע:
התובע
שוכר דירה מאת הנתבע תמורת שכ"ד חודשי ע"ס 2500 ₪ לדירת 50 מ"ר,
הנתבע הנו בעל דירה בישוב. בחודש הקודם נערכו תיקוני נזילה בדירה, במהלכם הוסר
הריצוף של מפתן הכניסה לדירה ולמרפסת, מה שגרם קושי מסוים לשוכר להיכנס עם העגלה
של התינוק לתוך הבית. בנוסף, למשך יומיים היה צורך בהרמת הריצוף במקום נוסף בתוך
הבית. התקופה נפרסה על פני שלושה שבועות, בהם הופיע הקבלן שלוש פעמים בכל שבוע פעם
אחת כדי לערוך את התיקונים. לטענת התובע מחמת הרמת הריצוף בכניסה נכנס קור גדול
לתוך הבית, והוא הוצרך להשתמש ברדיאטור נוסף כדי לחמם את הבית, מה שגרם לעליה
בצריכת החשמל. הנתבע טען שלמרות שלדעתו הוא אינו חייב לפצות את התובע, כמחווה
ורצון טוב עקב יחסי הריעות ביניהם הוא הציע לו לקזז מהשכ"ד סך 200 ₪. התובע
טוען שסכום זה נמוך מדי ומגיע לו קיזוז גדול יותר עקב אי הנוחות והרעש שנגרם
בתקופת השיפוצים.
לאחר שמיעת שני הצדדים, בהמלצת
ותיווך בית הדין הגיעו שני הצדדים להסכמה ופשרה, מתוך הבנה שיש כאן שני מרכיבים:
א. הקור שנכנס לדירה, הוא הנזק
הכספי שנגרם לתובע מחמת התיקון, שהוצרך לצרוך יותר חשמל כדי לחמם את הדירה. שני
הצדדים הסכימו שהוא בערך 150 ₪.
ב. שכ"ד בדירה שנערך בה
שיפוץ הוא נמוך יותר מהרגיל. אולם במקרה הזה קשה לאמוד את הדבר האם נמנע שימוש כזה
ובאיזו רמה, והאם יש כאן דין נהנה או ביטול מקח, ולכן שני הצדדים הסכימו על פיצוי
של 200 ₪.
הנתבע יקזז מהשכ"ד
לתובע סך 350 ₪.
ניתן היום ט' אדר א' התשע"ט (14.2.19).