על פסק 2189

לפסק עליו ניתנו ההערות לחץ כאן

שאלה

שלום וברכה,

לכבוד הרה"ג,

לא הבנתי מה החילוק בין חצר הקדש לבין קופת הצדקה. לפי הקצות מובן החילוק כיון שקופת צדקה זה מקום משתמר. אך לדעת האגודה שהטעם משום שאין יד להקדש א"כ גם קופת הצדקה לא יכולה לזכות מדין יד אלא רק בדעת אחרת מקנה. וכעין זה כתב אחד המפרשים על הרמב"ם, תקנת עזרא הלכות מעילה פרק ה, וז"ל:

"והתוס' ס"ל דבאין דעת אחרת מקנה אין יד וחצר קונה להקדש, אבל אם דעת אחרת מקנה פשיטא דלכו"ע יש יד להקדש דהרי בפדיון הקדש כתיב ונתן הכסף וקם לו ואם אין יד להקדש לקנות הרי לא זכה הקדש בהכסף ואיך יצא ההקדש לחולין, אלא ודאי דבדעת אחרת מקנה ודאי יש יד להקדש ומשו"ה כשבא ליד גזבר ע"י דעת אחרת מקנה שפיר לא מהני שאלה, אלא דהרמב"ן ס"ל דגם באין דע"א מקנה נמי יש יד וחצר להקדש".

והנתיבות המשפט ביאורים סימן ר (פתיחה) כתב שאפילו אם המציאה הגיע ליד הגזבר אינו זוכה להקדש משום שחב לאחריני, וז"ל:

"נראה דצדקו דברי האגודה וליכא מחלוקת כלל בין האגודה להרמב"ן, דבמציאה לא מהני יד הגזבר כיון דגזבר גופיה מטעם דשליח דרחמנא הוא, ובמציאה לא מהני שליחות מטעם שכתב הר"ן דבממון בעינן שלוחו של בעל הממון, וגם משום שהוא חב לאחריני, וכשם שלא עשאו רחמנא שליח לשום אדם לזכות לזה ולחוב לאחריני, כך לא עשאו שליח לזכות להקדש ולחוב לאחריני, ובזה מודה הרמב"ן".

אשמח לקבל את תשובת הרב, תודה.

(הרב משה מאיר אבינר - חוקר מכון פסקים)

תשובה

בנידון שבשאלה יש דעת אחרת מקנה, שכל מי שמטיל כסף לתוך קופת הקדש של בית הכנסת, הוא מקנה להקדש את הכסף. וזה מה שכתבתי:

"כי הקופה הוא כלי של בית הכנסת לקנות בו כל כספים ששמים שם".

והיינו דעת אחרת מקנה, אבל כשמוצא בקרקע של בית הכנסת בודאי נפל מיד האובד, ואין דעת אחרת מקנה. ולא קשה מידי.

(הרב יצחק בירך דסקל - מחבר הפסק עליו התקבלה ההערה)