בעניין שבין התובע[1]
לבין נציג המועצה הדתית הנתבע
אשתי עבדה במשך כשנתיים במספר תחומים במסגרת המועצה הדתית. להלן אפרט את היקף עבודתה ואת משך זמן תקופת העבודה:
נקיון המועצה - עבדה מעל לשנה בהיקף של 50 שעות חודשיות.
נקיון בית העלמין -עבדה כשמונה חודשים בהיקף של 24 שעות חודשיות.
בלנית - עבדה כשנה, בליל שבת ובמוצ"ש בהיקף של 24 שעות חודשיות.
לפני מספר שבועות פקיד מטעם המועצה הדתית הודיע לאשתי שהיא מפסיקה לעבוד. לא קבלנו הסברים המניחים את הדעת לצעד זה, אנו סבורים שפיטוריה היו פוליטיים על מנת ל"סדר עבודה" לאשה אחרת. לכן אני תובע להחזיר את אשתי להיקף עבודתה הקודמת. ברצוני להוסיף שתקופה ארוכה עבדתי בהתנדבות במסגרת חברא קדישא, וכך גם אשתי, לאור זאת צעד זה של פטורים יש בו כפיות טובה. כרגע מונתה אשה אחרת כמחליפה בבלנות, ולא נותר לאשתי אלא כשמונה שעות חודשיות בליל שבת. כלומר, מהיקף משרה של כ100 שעות חודשיות, לא נותר לה אלא כ18 שעות.
א. האשה עבדה ללא חוזה ועל בסיס שעות בלבד, לפי הצורך.במשך הזמן נפח הפעילות גדל אבל לא היה הסכם מסודר.
ב. הקטנת היקף המשרה הוא רק מחמת הצורך לצמצם הוצאות.
ג. ביחס לטענת "סדור עבודה" לאשה האחרת, הדברים אינם נכונים. כחלק מההתייעלות הכלכלית מצאנו עובדת שמוכשרת לעבודה משרדית במחשב וכמו כן היא מועסקת בנקיון המועצה כחצי שעה ביום.
ד. הקטנת העבודה בבלנות היא מחמת שאנו מעוניינים בבלניות שעברו הסמכה מסודרת עם תעודה המכשירה אותן לתפקיד זה.
מעביד אינו רשאי לפטר עובד ללא סיבה (אגרות משה חו'מ א עה). אולם הדבר נכון רק כאשר ישנם יחסי עובד מעביד כגון שהעבודה הוגדרה בזמן והמעסיק מפטר את העובד באמצע הזמן.
אך במקרה שלפנינו לא נחתם חוזה עבודה מעולם עם התובעת, והבסיס לתשלום היה לפי שעות. לכן אין מסגרת של זמן שהמעביד מחויב אליה. אין מחויבות של המעביד להמשיך ולהעסיק אותה וזכותו לפטר אותה אף בלא סיבה.
בנוסף טוען המעביד שהפיטורין הינם מחמת התייעלות כלכלית, דבר זה מצריך בדיקה אך לאור מה שנתבאר בית הדין לא רואה צורך לבדוק טענה זו
הזכות לפיצויי פיטורין נוצרה על ידי המחוקק וקיבלה גושפנקא הלכתית מתוקף מנהג מדינה (משפט הפועלים פרק יח). זכות זו מוקנית לכל עובד אשר עבד שנה והתקיימו בו יחסי עובד מעביד. במקרה שלפנינו העובדת עבדה בהקף של 74 שעות חודשיות למעלה משנה ונשארה עם הקף של 18 שעות שבועיות. לכן יש לתת לה פיצויים בהתאם למקובל על הקף של 56 שעות שבועיות.
א. לא ניתן לכוף את הנתבע להעסיק את הגב' ב' בהיקף המשרה הקודם.
ב. יש לשלם פיצויים תוך שלושים יום.
ג. גובה התשלום יהיה ע"פ חוק פצויי פיטורין לגבי 56 השעות שבוטלו.
[1] התביעה היא על פיטורי אשה ובית הדין בקש את הסכמת הנתבע לכך שבעלה ייצג את אשתו בתביעה זו, ונתקבלה הסכמה על כך (חו"מ קכב ח, ואה"ע פה, ד בענין הרשאה בייצוג הבעל את אשתו).