תביעת החזר תשלום תיקון רכב

התובע: מפעל ...

הנתבע: מוסך ..                                            

פסק דין

הופיעו הצדדים, חתמו על שטר בוררות והעלו את טענותיהם. ממכלול טענותיהם עולה כדלהלן:

רקע, עובדות והליכים

התובע שהינו הבעלים של חברת "מפעל ..", נהג לבצע את תיקוני הרכבים שברשותו אצל הנתבע באופן סדיר. בחודש ינואר 2015 אירעה תקלה במנוע של אחד מהרכבים מדגם יונדאי. חוות דעתו המקצועית של הנתבע קבעה כי יש צורך בהחלפת המנוע והתקנת מנוע חדש. הוסכם בין הצדדים כי הנתבע יתקין ברכב מנוע חדש, וכי עלות ההתקנה תעמוד על 21.853 ₪. לטענת הנתבע, הוא אכן התקין מנוע חדש שנרכש מחברת "מנועי זהב".

לאחר מספר חודשים, ביום 1-9-2015, שוב אירעה תקלה ברכב. בבדיקה שערך הנתבע, הוברר כי יש צורך להחליף מנוע בשנית. מאחר ותקופת האחריות על המנוע הראשון תמה, שילם התובע לנתבע סך 18.880 ₪  בגין החלפה זו. לטענת הנתבע, מנוע זה שהוחלף היה 'מנוע מייבוא' ונרכש מחברת "שלמה נאור".

הצדדים חלוקים בשאלה האם אכן הובהר לתובע כי מנוע זה הינו מייבוא ואינו חדש.

לאחר כארבעה חודשים, אירעה שוב תקלה – פעם שלישית - במנוע הרכב. מבדיקה שערך הנתבע עלה כי יש צורך בהחלפת המנוע בשלישית. התובע סירב לדרישת הנתבע לשלם עבור תיקון זה ופנה לתקן את רכבו במוסך מורשה של חברת 'יונדאי'.

לאור האמור, הגיש התובע תביעת תשלום כנגד הנתבע בסך 50,000 ₪ (חמישים אלף ₪) הכוללת את התשלומים ששלומו עבור שתי החלפות מנוע, וכן תשלום בגין עוגמת נפש, שכ"ט עו"ד והוצאות משפט. יצויין, כי בדיון לפנינו הסתפק התובע בתביעה של כ-35 אלף ₪ (שלושים וחמש אלף ₪), החזר התשלום ששולם לחברת "יונדאי", ו-5 אלף ₪ שכ"ט עו"ד.

לטענת התובע, לא סביר בעליל כי התיקון נעשה כראוי, וכי ברור מעבר לכל ספק כי אירע מחדל חמור מצד הנתבע ומשכך יש להשית עליו את מלוא החיובים הנזכרים.

מנגד טען הנתבע להגנתו, כי כאשר הרכב הובא אליו לתיקון בפעם השניה הוברר כי התובע או מי מטעמו עשה שימוש ברכב עם טורבו שאינו תקין, פעולה העשויה לגרום למנוע לנזק בלתי הפיך. הנתבע הוסיף עוד, כי בעת שנשמע רעש מהמנוע ו/או שהוברר כי שהרכב 'אינו סוחב כראוי', היה על הנהג לעצור את הרכב לאלתר, משלא עשה כן, הרי גרם במו ידיו לקלקול המנוע ואין לתובע להלין אלא על עצמו ו/או על עובדיו. עוד טען הנתבע, כי הרכב שוחרר לאחר נסיעת מבחן של כשעה כאשר בסופה הומלץ לתובע לשוב לביקורת לאחר שבוע על מנת לבצע טיפול ברכב, טיפול הכולל החלפת שמן, פילטר שמן, והחיישן האחראי על גל הארכובה. מאחר והתובע ו/או עובדיו לא פעלו בהתאם להוראות הרי שאין להטיל עליו כל אחריות בעניין.

הנתבע אף הוסיף, כי גם כאשר הרכב הגיע למוסך בפעם שלישית, היה זה כאשר הרכב היה רותח וללא מים, דבר הגורם להתחממות המנוע ולנזק בלתי הפיך.

הנתבע סיכם את טענותיו בכך שפעל במיומנות רבה לאור מומחיותו רבת השנים, וכי הנזקים נגרמו בשל רשלנותם של עובדי התובע שנהגו ברכב בצורה שאינה אחראית.

תחילה הגיש התובע את תביעתו בבימ"ש "השלום" באשקלון, ביהמ"ש מינה את המומחה מר דני סער למתן חוות דעת בנדון. לדברי המומחה, שני המנועים שהוחלפו ברכב היו מנועים משומשים וזאת בהתאם לפרסומים מטעם חברות המנועים ובהסתמך על תקופת אחריות קצרה הניתנת למנועים מסוג זה. המומחה דחה את טענות הנתבע, כאשר קבע, בין היתר, כי שימוש ברכב עם טורבו פגום אין בו כדי להרוס מנוע, למעט מקרים בהם הכשל בטורבו גרם לאובדן כל השמן במנוע, כמו כן שימוש ברכב עם טורבו פגום יש בו בכדי לפגוע בהספק המנוע, אך בשום אופן מצב זה אינו גורם למאמצים על המנוע ולהתחממותו. עוד הוסיף המומחה, כי לחיישן גל הארכובה אין כל קשר להתחממות המנוע, וכי כאשר מכונאי מורה לבעל רכב לבצע לעיתים תכופות בדיקות של שמן ומים במנוע, יש בדבר כדי להעיד על חשדו לגבי מצבו ואיכותו של המנוע ברכב. המומחה אף דחה את טענות הנתבע על רשלנות מצד הפועלים. ע"כ. יצויין, כי בדיון בפני ביה"ד, השיב הנתבע על טענות המומחה.

דיון

אין חולק כי קלקול חוזר ונשנה שלוש פעמים במשך תקופה של שנה וחצי, אינו סביר ואינו הגיוני. ההיגיון הפשוט מורה כי מציאות שכזו מעידה על רשלנות מצד המתקין.

ברם, לפי ההלכה לא ניתן להוציא ממון על פי אומדנא והסתברות בעלמא כי אם בראיה ברורה ביותר (יעויין בדברי הגמרא במסכת בבא בתרא (דף צג עמוד ב), בשולחן ערוך חשן משפט (סימן תח, סעיף ב), ובשו"ת אבקת רוכל (סי' פז): שכתב בזה"ל:

"והרי חז"ל אפילו באומדנא דמוכח טובא, כההיא דגמל האוחר לא סמכו להוציא ממון מחזקתו, ואיך הוא רוצה להוציא ממון ולסמוך על אומדנא חלושה להוציא ממון וכו'".

ויעויין בזה באורך בספר "משפט העדים" (עמוד רי).

בנדון שלפנינו, התובע לא הרים את נטל ההוכחה מעבר לכל ספק בדבר אשמתו של הנתבע, וכן את טענתו בדבר אי תקינות המנועים שהותקנו ברכבו.  גם המומחה שהועמד מטעם ביהמ"ש, לא הוכיח בטענה וודאית כי המנועים אכן היו משומשים וקביעתו נעשתה בהסתמך על אומדנות, מה גם שהנתבע השיב על דבריו ודחה חלק מטענותיו בטענות שיש בהם ממש.

ביה"ד קיבל את הסכמת הצדדים  - שקיבלה תוקף בקנין -  לשוחח עם כל אחד מהם בנפרד, זאת בכדי לנסות להגיע לפשרה. תחילה נתבקש הנתבע ליתן את הצעתו בכדי לסיים פרשיה עגומה זו, גובה ההצעה עמד על סך 15,000 ₪ (חמש עשרה אלף ₪) אשר ישולם בשלושה תשלומים חודשיים שווים.

הכרעה

לאחר שמיעת טענות הצדדים, עיון רב בכתבי התביעה ובכתבי ההגנה שהוגשו לביהמ"ש ובכללם ובחוות דעת המומחה, ולאחר שיקול דעת בנסיבות העניין, מוחלט כדלהלן:

א.   מאחר ואשמתו של הנתבע לא הוכחה באופן ודאי כמתחייב לפי כללי הלכה, הרי שניתן בזאת תוקף פסק דין להצעת הפשרה שהעלה הנתבע לפיה ישולם  לתובע פיצוי כספי בסך 15,000 ₪  וזאת בתורת פשרה הקרובה לדין, וכוללת את התביעה בגין שכ"ט עו"ד.

ב.     הסכום האמור בסעיף א' ישולם בשלושה תשלומים חודשיים שווים. תוך 7 ימים ממועד פסק הדין על הנתבע למסור לידי התובע שלוש המחאות על סך 5,000   ₪ כ"א. מועד התשלום הראשון יהיה ביום  א' אדר א' תשע"ט (6-2-2019).

ג.       במידה והצדדים יבקשו הבהרות לפסק הדין ו/או במידה ויהיו מעוניינים להגיש מסמכים נוספים וכו', יהיו רשאים לעשות זאת תוך 14 יום ממועד מתן פס"ד זה.

ד.      ביה"ד מעריך ומוקיר את התנהלות הצדדים, באהבה אחווה שלום ורעות, ומברכם שיצליחו בכל מעשי ידיהם.

    והאמת והשלום אהבו

באנו בזה על החתום, 

הרב עובדיה יוסף טולידאנו – דיין, הרב אברהם כהן – דיין, הרב יובל אברהמי – דיין