חשש לפגיעה ביסודות הבניין

הנידון: חשש לפגיעה ביסודות הבנין

פס"ד חלקי

טענות:

טענות התובעים:

השכן – הנתבע מבצע עבודות בסמיכות ליסודות הבנין, עבודות שגרמו לסדקים בבניין, ואנו חוששים שהדבר יגרום נזק לבנין עד כדי סכנת חיים, המדובר על שטח משותף אשר יש לנו עליו גם תביעות ממון אבל על כך לא נדון בדיון זה, אך השטח המדובר היה מלא באדמה והסלע שבו פגע הנתבע היה שלם קודם לכן, ואנו בטוחים שאם המצב היה נשאר כך ודאי היה טוב ואנו רוצים להיות בטוחים שהמצב יהיה לא פחות טוב ממה שהיה, אנו תובעים: א. שהעבודות יתבצעו לפי אישור של מהנדס ניטרלי שיקבע ע"י ביה"ד. ב. שיתוקנו הסדקים בקירות הבנין.

טענות הנתבע:

אני בניתי 25 מ"ר + ממ"ד + מרפסת, ומתחת לזה עשיתי יחי"ד, השכנים האחרים בעמודה קבלו מהעיריה מחסנים בגודל 8 מ"ר, ומהשאר לקחתי לעצמי כתוספת ליחי"ד לצורך בנית אמבטיה 6 מ"ר, לא נגעתי ביסודות הבנין, בסלע שעליו בנוי יסוד הטבעת אלא בבליטה של הסלע שהורדתי אותה לצורך הנמכת הריצפה בכעשרים סנטימטר, הסדקים נעשו מההרעדה של הקונגו ולא מפגיעה ביסודות הבנין, את הסדקים עשה גם השכן השני שבונה, ואני מוכן לתקן את הסדקים שאני עשיתי, אני הבאת מהנדס את מר.., והוא נתן אישור שהעבודה באישורו ובפיקוחו, אני לא מוכן להביא מהנדס אחר, א. כי הבאתי מהנדס וזה אמור לספק יש לו רישיון והוא ודאי לא יעשה משהו לא בסדר. ב. אין לי רצון ע"י המהנדס להתחייב בבניה וחיזוקים שלא תכננתי אותם באם יידרשו ולכן אני רוצה להשאיר את הכל על המהנדס שלי. כמו"כ הציג בפני ביה"ד אישור מהמהנדס שהעבודות בפיקוחו, [לטענתו המהנדס ראה תמונות וכך הוא פיקח על העבודות].

תגובת התובעים:

אין לנו אמון במהנדס שאוכל את לחמו מידיו של הנתבע בפרט לאור העובדה שנעשו סדקים בבנין, באישור כתוב רק שזה מתחת לבניה ולא מתחת לבנין ועיקר הפחד שלנו ממה שמתחת לבנין ולא ממה שמתחת לבניה החדשה.

תגובת הנתבע:

אני בטוח שהוא יתן אישור כפי המבוקש ע"י התובעים.

דיון והכרעה:

א. נאמנות מומחה המקבל שכר

תחילה יובהר, ביה"ד איננו מקבל את הטיעון כי הנתבע עשה יד אחת עם המהנדס על מנת לבנות או לחפור בצורה שתרע את יסודות הבנין, לנתבע חזקת כשרות, והוא עושה רושם של בן תורה ויר"ש, ובפרט כשהוא בעצמו צריך לגור באותו המקום בסופו של יום, ואם יהיה סיכון הרי הוא חל גם עליו.

עם זאת עלינו לדעת האם יש נאמנות למהנדס או שטענת התובעים כי אינם מאמינים לו דינה להתקבל, שהרי כל העולם סומך על דברי מהנדסים, והר"ז כשומת הבקיאים שנזכר במקומות רבים שניתן לסמוך עליה, אלא שיש לדון מצד אחר, שבבואנו לדון בזה אין לנו עדות שאכן זו היא האמת, שהרי המהנדס מקבל שכר וקיי"ל הנוטל שכר להעיד עדותו בטילה, ואף שהיא בטילה מדרבנן, אבל סו"ס איך אפשר לסמוך על זה?

אמנם מצאנו בזה חלוקה בין הנוטלים שכר להעיד שלא את כולם פסלו וכך כתב בבית יוסף (חושן משפט סימן כח סכ"ד [א]):

'דיין הנוטל שכר להעיד עדותו בטלה עיין במישרים (נתיב ב' ח"ז יד.) ובסוף פ"ב דקדושין בהר"ן (כג. ד"ה ומדתנן): כתב הרשב"א בתשובה (ח"ג סי' יא) על ההוא דהנוטל שכרו להעיד עדותו בטלה נראה לי שלא אמרו אלא בעדים שנעשו עדים כבר שהם מצווים להעיד ולא רצו להעיד עד שנטלו שכר ודומיא דהנוטל שכרו לדון שמצוה על בית דין לדון בין איש לרעהו אבל מי שאינו מחוייב להעיד ונוטל שכר לילך ולהיות עד אינו בדין זה לפי דעתי עכ"ל'.

דהיינו הרשב"א מחלק בין מי שחייב להעיד ונוטל על כך שכר שהוא נפסל להעיד, לבין מי שהוא נוטל שכר לפני שהתחייב להיות עד שבזה אין פסול של נוטל שכר להעיד, וא"כ אין לפסול אותו מעדות מחמת שהוא נוטל שכר על כך.

אמנם היה מקום לדון מצד אחר שהרי הוא עד אחד, אמנם לא כן הדברים שהרי הוא אומן הוא, וחזקה אומן לא מרע אומנתיה, [וראה בחמר משה סי' נד (אותיות נה-ק, מס"ד 2300 באתר זה) מש"כ שם בזה], וקיי"ל שאומן אפילו אחד מוציאין ממון על פיו, א"כ ניתן לסמוך על מהנדס שהזמין צד אחד ושילם לו על חשבונו, וכך נוהגים בתי דין, שאין מחייבים להביא מהנדס נוסף לאחר שיש אישור מהנדס.

אמנם מבירור שערך ביה"ד נשמעו קולות סותרים אודות המהנדס הזה האם הוא נאמן או לא, והיו מי שאמרו שהוא ידוע שהוא מוכן לעשות הכל בשביל כסף, מבדיקה שערך ביה"ד, נמצא כי עלו טענות כבדות על המהנדס הספציפי הזה, וכך בתאריך כ"ח אדר תשע"ז פורסמה בכתב בעיתון בירושלם כי נשלחו כמאה וחמישים מכתבים למרפסות שתוכננו ע"י מר.., שעליהן לעבור בדיקה שאינן מסוכנות וכך נאמר בחוו"ד שצורפה למכתב -

כי הבדיקה נדרשת בשל: "קיומו של חשש לתכנון ו\או ביצוע חלקי מחייבים בדיקה הנדסית", 

וכך נאמר בתגובת העיריה לכתבה:

במהלך 2016 אירעו מספר מקרים של התמוטטות מרפסות אשר נבנו כתוספות מאוחרות על בניינים, במסגרת טיפול של המחלקה למבנים מסוכנים ועריכת בדיקות הנדסיות נמצא כי הסיבה להתמוטטות המרפסות היא כשל תכנוני. כאשר הורחבה הבדיקה נמצא כי מר ... הנדסאי בהשכלתו תכנן בצורה דומה כ150 מרפסות נוספות ברחבי העיר. ... חשוב לציין כי במסגרת הבדיקה שנערכה נמצא כי מר ... הגיש לעירייה בקשות להיתרי בניה בשנים שקדמו להסמכתו כהנדסאי, וזאת תוך כדי זיוף והטעיה הן של העיריה והן של בעלי הדירות ..... [ההדגשות לא במקור].

בכתבה אחרת שמפורסמת באתר רשות המסים מתאריך כ"א תמוז תשעה פורסם כי -

מר ... הודה בהעלמות מס בסכום של מליונים וכי הוא חשוד כי הפיץ חשבוניות פיקטיביות.

בשלב זה יובהר, כי אין בכוונת ביה"ד להכריע בשאלת נאמנותו של מר ... לאור השמועות שנפוצו אודותיו אך נראה כי הן לפחות בגדר של 'קלא דלא פסיק', שהמדובר במהנדס שהשמירה על הרשיון שלו לא כ"כ חשובה לו, וע"כ לא ניתן לסמוך על החזקה שאומן לא מרע אומנתיה במקרה זה, ואין ספק שבמקרה זה יכולה להתקבל התנגדות של השכנים (הגם שלא טענו לכך) כי זה האיש אשר יחזיק את גורל חייהם בשנים הקרובות.

ב. הרשות לבנות ברה"ר, ובחצר חברו

זאת ועוד אין המדובר פה בבניה בתוך שלו, אשר עליה טען הנתבע כי חובת ההוכחה מוטלת התובעים שאכן יש חשש, אלא מדובר בבניה בשטח משותף של התובעים והנתבע [אם כי יתכן שהנתבע כבר קיבל כנגד שטחים אחרים והוא אף לא נחשב כשותף בשטח זה], ובזה טוענים השכנים שזכותם להתנגד שתתבצע בניה בשטח שלהם ללא הסכמתם, והם אינם מסכימים לבניה בשטח זה רק בבדיקה של מהנדס ניטרלי.

והנה נפסק בשו"ע (חושן משפט סימן תיז ס"א):

'לא יסקל אדם מרשותו לר"ה. ואין עושין חלל תחת רשות הרבים, ולא בורות ולא שיחין ולא מערות, ואף על פי שהעגלה יכולה להלך על גביהן והיא טעונה אבנים, שמא תפתח מלמטה שלא מדעתו'.

זאת אומרת אסור לעשות חלל ברשות הרבים וכ"ש ברשות משותפת וה"ה בנידון דידן אין היתר להוציא מילוי ולחפור בסלע ללא הסכמת השותפים.

וכתב הסמ"ע (ס"ק ב):

'ולא סגי במה שמקבל עליו אחריות היזקן דהעוברים עליו, דניחא לבני אדם בשלהן ולא שיזיקו בשלהן ולקבל עליו תשלומין וחילופיהן, וגם לא ניחא להו לירד בדינא ודיינא ...'

ואף כאן זו היא טענת השכנים לו היה נשאר המילוי הרי שהם לא היו חיים בפחד, הם מוכנים לוותר ולהסכים להוצאת המילוי ופגיעה בסלע היסוד בשלא במרכז רק בהסכמת מהנדס ניטרלי, וא"כ מאחר והם היו יכולים להתנגד לגמרי לבניה פשוט שהם יכולים לתבוע מהנדס שיקבע ע"י ביה"ד.

ואף שכתב שם הרמ"א:

'הגה: וי"א דאף על גב דהכי דינא הוא, מ"מ כבר נהגו לעשות ביבין ומרתפות תחת חלל ר"ה, וכן זיזין, וכולן מוחלין על כך מאחר שכן נהגו. ועוד שר"ה הם של מושלי העיר, ולכל מה שנותנין רשות אזלינן בתריה ולפי ענין המנהג (ב"י בשם רשב"א).'

הרי כתב הרמ"א ב' טעמים א. שכולם מוחלין שכן נהגו. ב. שיש רשות ממושלי העיר, והנה לגבי הטעם השני הרי כאן אין רשות ממושלי העיר, שזה בלי רישיון, ואף לפי הטעם שכן נהגו, הרי זה דווקא ברה"ר כמש"כ שם הסמ"ע (ס"ק ג):

'שהיום או מחר יצטרך גם הוא או בניו לעשות כן'.

והרי טעם זה שייך רק ברה"ר שכל אחד יצטרך במקום אחר לעשות כן ולכן הסכים, אבל בחצר השותפים הרי בכל פעם צריך הסכמת השותפין ולא שייך שהוא עצמו ירצה לעשות כן במקום אחר שאז ג"כ יצטרך להסכמת כולם, וכן המנהג בחצר השותפין, ורק ברה"ר שהוא מקום גדול אומרים שהוא יצטרך או בניו לעשות כן משא"כ בשותפים שמי יימר?

פסק דין חלקי:

        א. ביה"ד יזמין מהנדס שיבדוק את העבודות ויתן הוראות להמשך שלא יהוו נזק לשכנים, האישור וההוראות יהיו בחוו"ד כתובה ומפורטת בחתימת המהנדס.

       ב.  מנהדס יבדוק גם מי אחראי לנזק של הסדקים והנתבע יתקן כהסכמתו את הסדקים שיורה המנהדס שהם נעשו באחריותו.

       ג.  התשלום למהנדס בשלב זה יהיה על הנתבע.

      ד.  על הנתבע לציית לכל הוראות המהנדס בקשר לבניה.

        ה.  ביה"ד ידון בבעלות על שטח המריבה ויתן החלטות בהמשך.

באנו עה"ח היום ג' סיון תשע"ט

שלמה שרגא - אב"ד               אפרים דניאל שימלמן - דיין                 משה פרקוביץ - דיין