תשס"ד / 1
שבין ועד בית המיוצג ע"י א'
לבין משפחת ב'
בנוגע: לפעולות שנעשו בחצר לפני הכניסה לבית.
א': ועד הבית
לפני כשנתיים בנה גדר בשטח לפני הכניסה לבית כדי לאפשר לילדים לשחק וכמו"כ
שתלו דשא, הכל מומן מכספי ועד הבית.
משפחת ב' עקרו את הדשא
והגדר וכעת רוצים לספח את השטח השייך לכל דיירי הבית לעצמם.
הם עושים דין לעצמם גם
בצד האחורי של הבית שלנו ולא קבלו אישור מהמועצה, כמו כן לא שילמו זה חצי שנה מסי
ועד בית, לא השתתפו בתיקון הגג, הועד בנה מחסן ולא רצו להשתתף בו.
מה שהם טוענים שאני הרסתי גדר שהם בנו, כל הגדר שוה אולי 800 שקל אני עשיתי רק אקט של מחאה ומה שפגעתי אולי שווה כ 100 שקל.
משפחת ב': אנו לא מתנגדים לדשא, רק שהפכו את המקום למקום משחקים לכל השכונה וזה מפריע לנו למנוחה, אנו לא הרסנו את הדשא הוא התייבש מאליו, הגדר שעשינו לאחרונה פתוחה, לא סגרנו זה מונע מילדים מבחוץ שלא יכנסו אלינו ויפריעו לנו מתחת לחלונות.
ג', דייר עד: רצינו שהחלק לפני הכניסה יהיה דשא עבור הילדים, גב' ב' לא הסכימה וקלקלו את המקום, אני ראיתי את מר ב' שובר את המנעול במקלט ומכניס שמה דברים שאסורים לפי החוק, המקלט צריך להיות פנוי, גב' ב' התלונה במשטרה על מר א' והמשטרה ראתה שאין שום דבר וסגרו את התיק.
הצדדים הרחיבו והסבירו את השתלשלות האירועים וחתמו על שטר בוררות.
יש בפנינו נושא די קשה בסכסוך שבין שכנים וקשה לחתוך לפי קו הדין המדויק, בית הדין ערך ביקור במקום וראה במו עיניו במה מדובר, אי לכך הוא בא לכלל מסקנה כעין פשרה בין הגישות השונות.
אם משפחת ב' רוצה דווקא, שתהיה שם גדר, אבל שהם לא יסגרו עם
שער, וכדי למנוע כניסה מכל ילדי השכונה שיהיה כתוב על שלט באותיות גדולות שהמקום
מיועד אך לדיירי הבית הזה, ואזי יהיה אפשר לטפח שמה דשא ואולי גם לעשות גדר חי כדי
שהמקום יראה יפה לעין כל הבאים שמה.
ועד הבית לפי כל החוקים מוסמך לקבוע ולגבות כספים מהדיירים לצורך אחזקת הנכס ושמירתו ולכן חובה על כל דיירי הבית לשאת בהוצאות שאושרו על ידי הגורמים שנבחרו על ידי הדיירים בעצמם.