דמי מזונות לילדים

תשס"ח/7

בירור דברים

שבין התובעת: הגב' פ'.

לבין הנתבע: מר פ'.

בנושא: דמי מזונות לילדים.

טענות הצדדים:

תובעת, גב' פ': בהסכם הגירושין שלנו שהיה סמוך לחנוכה השנה היה כתוב שאם מר פ' בארץ משלם פחות ואם הוא בארה"ב ישלם יותר בכל חודש, לפני פסח הוא נסע לחו"ל וביקש ממני שבשלשה החודשים הקרובים ישלם לפי הסכום שהיה אמור לשלם אם הוא בארץ. הסכמתי אם מהחודש הרביעי ישלם לפי הסכום הגבוה שהוסכם עליו בארה"ב, הוא חזר כעבור 3.5 חודשים ואני תובעת את ההפרש, גם בניתי על זה את הוצאות הבית שלי.

כמו כן התחייב לשלם 100 $ לכל ילדה ובפועל שילם פחות והוא חייב עוד 480 ₪ עבור ביגוד.

נתבע, מר פ': כשהתגרשנו לא חשבתי לגור בחו"ל רק הלכתי כדי לתמוך במשפחתי, אני מרוויח כ 4,000 ₪ נכון לעכשיו ובקושי גומר את החודש, אין לי כסף ואין לי ממה לחיות.

גב' פ': לקחתי הלוואה עבור קנית רכב עבורו והרכב נמכר ואני השלמתי את היתרה לבנק והוא נשאר נקי מהחוב, יש לו קיצבת נכות ובכל חודש היא משלמת את החוב לבנק עבור ההלוואה.

מר פ': היא לא אמרה שהוויתור הוא תנאי, היא ויתרה על זה ואיני חייב עוד, כמו כן נתתי לילדים דמי כיס כמאה דולר בנוסף לדמי ביגוד.

ע"כ עיקר הטענות הצדדים חתמו על שטר בוררות.

בירור הדין

לאחר העיון בנושא בהסכם ובטענות הצדדים נראה לבית הדין שהיות ובהסכם לא כתוב לכמה זמן הוא יוצא לחו"ל או אם דעתו לחזור, ממילא עצם היציאה מחייבת את הבעל בתשלום גבוה כפי שנכתב בהסכם, ומה גם שהאשה טוענת שאדעתא דהכי היא הסכימה לוותר ולא באופן גורף ולכן אין לקבל את טענת הבעל שהיא ויתרה כשזה בניגוד לדברים מפורשים בהסכם. לכן סבור בית הדין שמצד הדין הבעל חייב לשלם את ההפרש, אולם בהתחשב במצבו הקשה העכשווי, בית הדין נותן ארכה כדי לדחות את התחלת הפרעון לאחר שיגמר תשלום קצבת הנכות עבור הרכב ואז לפרוס את יתרת החוב בסך 5,140 ₪ לחמשה חדשים, החישוב הוא היות והבעל נתן דמי כיס באותם חודשים לילדים אין לחייב את יתרת החוב עבור הביגוד.

לסיכום, על הבעל לשלם את הסכום 5,140 ₪, התחלת זמן הפרעון - מזמן גמר תשלום הלוואה עבור הרכב מקצבת הנכות.

בתקווה שהצדדים יבינו את רוח הדברים והאמת והשלום אהבו. 

בכבוד רב

             הרב דוב ליאור                 הרב אהרון אליהו                     הרב הירשנזון ישראל