החזרת דירה במצב סביר ושינויים בדירה

תש"ע/4

בירור דברים

התובע: מר א'.

הנתבעים: משפחת ל'.

בנושא: קבלת דירה בחזרה בתום ימי השכירות.

טענות הצדדים:

התובע: אני השכרתי להם דירה חדשה וסוכם שהם אמורים להחזיר את הדירה במצב טוב כפי שקבלו אותה ביום השכירות.

רציתי למכור את הדירה והודעתי להם, כשהחזירו את הדירה הייתי זקוק לבצע תיקונים שעלותם מסתכמת בסך 3320 ₪ (מגיש רשימה של תיקונים ועלותם), כפי שזה מופיע ברשימה המצורפת בתיק. כמו כן נגרמה לי עגמת נפש גדולה שמשפחת ל' גרמה להוצאת שם לא טוב עלי, שהדירה יש בה רטיבות בממ"ד, וכמה חדשים לא יכולתי אפילו להשכיר. אמנם איני תובע על כך, קבלתי מהם שכר דירה על חודש וחצי נוסף וטרם החזרתי משום שיש לי תביעה נגדם. הפועל שלהם לא תיקן כפי שנדרש משום שלא שלמו לו, רק מעט כסף.

הוא קיבל דירה חדשה מקבלן ולא החזיר אותה לקדמותה.

הנתבעים: גב' ל': אני מאוד נפגעתי מא' שמאשים אותנו שכאילו אנו הוצאנו שם רע על הדירה, כשבאו אנשים לראותה הראנו אותה בכל הזמנים, ולא יכולנו לשקר אם שאלו אותנו על הרטיבות בקיר המערבי והדרומי. וכן הרב אמר לנו בתשובה לשאלה שאסור לנו לשקר, ואנו צריכים לומר את האמת, ומה שברחוב ניפחו ודיברו איננו אחראים לכך.

אנו מצדנו טיפחנו מאד את הדירה, ערכנו הרבה תיקונים כי ראינו אותה כביתנו ולא בקשנו ממנו שום דבר.

מר ל': אני מתייחס לרשימה שהגיש א', תביעת תשלום עבור הנזקים, רוב ככל הפרטים שרשומים בדף הם בלאי סביר, ככה אמרו לנו בעלי מלאכה שראו ותיקנו עבורו את הליקויים, ועל בלאי סביר איננו חייבים לשלם. אנו לא שברנו ולא קלקלנו שום דבר בזדון או במתכוון, ולפי דעתי הדירה היתה במצב תקין בזמן החזרה, ככה אישרו בעלי מלאכה. מה שהוא תובע על קדיחת השיש שעשינו כתשתית למדיח, אנו רואים בזה כהשבחת הדירה.

אנו שילמנו עבור תיקונים שביצע פ' סך 600 ₪, וכן ע' תיקן שיש ששקע בסך 700 ₪ סך הכל 1300 ₪. וכן שמתי ידיות לדלתות רק שלא היו בנמצא כמו הראשונות.

אני מוכן לשלם 150 ₪ עבור סתימת החורים בשיש ככה קבע בעל מלאכה, ושאר התביעות רובן בלאי סביר, הוא מעכב 1576 ₪ ששלמנו בגלל טעות בבנק של הוראת קבע, וטרם החזיר לנו. עבור מכסה מנורה שחסר, אני מוכן לשלם את הסך 20 ₪ אבל עבור שאר התביעות הן בלאי סביר. הסייד שלי שסייד, אם א' היה מדבר איתו בהתחלה כשפניתי אליו, הוא היה מתקן הכל ולא היה צריך להזמין סייד מיוחד.

אלו  הם עיקרי הטיעונים, הצדדים הרחיבו עוד, וחתמו על שטר בוררות.

בירור הדין

בית הדין בחן את הטיעונים ולאחר שיקול דעת ועיון בנושא בא לכלל מסקנה זאת, נראה לבית הדין שרוב התיקונים שעשה א' הם שייכים לבלאי סביר ואין השוכר אחראי להם. אולם קדיחת חורים בשיש שזה בניגוד לדעת בעל הבית, והוא אינו מעוניין בזה, השוכר חייב לשאת בתיקון, ובית הדין מעריך את זה בכ- 200 ₪, וכן את מכסה המנורה. ולכן יש לנכות 220 ₪ מהסכום שא' צריך להחזיר למשפחת ל', ועליו להחזיר את היתרה בסך 1356 ₪ בלבד.

לשוכר ישנן עדויות של בעלי מלאכה המסייעות לגרסתו, ואילו אם א' היה מדבר עם בעל המלאכה שב' שלח היה נמנע ויכוח מיותר.

ביחס לעגמת נפש, בית הדין רואה שלכל צד נגרם צער ועגמת נפש שקשה מאוד להעריך אותם בכסף, וכל צד ינסה להתמודד איתם.

לסיכום: על התובע להחזיר לנתבע את יתרת החוב בסך 1356 ₪, לא יאוחר משלושים יום מעת הגעת פסק הבוררות לידי הצדדים.

בית הדין מקווה שהצדדים יבינו את רוח הדברים והאמת והשלום אהבו, וזה חשוב שכל המעורבים בפרשה ימשיכו להיות חברים גם בעתיד.

בכבוד רב

הרב דוב ליאור                       הרב אהרון אליהו                  הרב שלום אילוז