הערה: לפסק נוסף שניתן בהקשר לנידון זה לחץ כאן.
תשס"ז / 14
שבין: מר א'.
לבין : מר ב'.
בנושא: אספקת ענבי
יין.
מר א': אני תובע ממר ב'
לספק לי ענבי יין משדה פלונית בדחיפות מהנימוקים הבאים:
הצדדים מתדיינים לפני
בית הדין כמבואר בכתב התביעה ובשימוע שהתקיים כבר, אלא שצצה בעיה דחופה של ענבי
יין כעת, כי זה הוא זמן הבציר ומר א' חשוב לו לקבל את הענבים כי בשנת שמיטה אינו
עובד עם יבול יהודי.
בהסכם שביניהם ישנה פיסקה שב' מתחייב לספק ענבים לא' גם במקרה שהמגדל יפסיק לעבוד אתו למשך כמה שנים במחיר 5 ₪ לקילו. בשנת 2004, המשיכה החברה לספק ענבים ליקב למרות שלא נחתם עדיין הסכם מתוך הבנה כי תנאי ההתקשרות הינם בהתאם לתנאים של 2003, רק בשנת 2006 התעוררה מחלוקת ביניהם, אשר עדיין נידונה בבית הדין והיות והמגדל הפסיק באופן חד צדדי את ההסכם אני תובע מבית הדין לחייב את החברה לקיים את התנאי המצוטט לעיל ולקנות 10 טון ענבים במחיר 5 ₪ לקילו.
מר ב': אני דוחה את
התביעה מכל וכל.
היות ובכתב שהגשתי לבית הדין אני טוען שהוא הפר הפרה יסודית את ההסכם בינינו איני חייב לו שום התחייבות, כמו כן בשנה הקודמת הוא לא קיבל ענבים ככל הזמן, שהתעוררו אצלנו חילוקי דעות הוא לא העלה את התביעה שמגיע לו ענבים והוא ידע שאני במו"מ עם יקב אחר ולא אמר כלום וכעת רק נזכר השנה בגלל תנאי אקלים בלתי צפויים מראש היה הכרח לבצור את הענבים משום שהגיעו לרמת סוכר של 25 אחוז סוכר והם כבר נבצרו ונשלחו ליקב אחר לפי דרישת היקב והחוזה אתו נחתם עוד בחורף תשס"ז ועד כה א' לא טען שמגיע לו ענבים.
ע"כ עיקר הטענות.
לאחר קריאת הטענות בית הדין בא לכלל מסקנה כפי שתבואר בהמשך.
א. ראשונה הנתבע טוען שההסכם הופר מצד התובע אמנם העניין נמצא בבירור בינתיים ונאמר שזה ספק והיות
והנתבע מוחזק אי אפשר לחייבו ולהוציא ממון ממנו עד שיתברר סופית.
ב. עצם העניין שהתובע לא דרש מב' שהוא רוצה ענבים בשנה זו הרי בשנה הקודמת באמת לא קיבל, סביר להניח שהנתבע חשב שלא יצטרך ליתן לו והוא חתם חוזה עם יקב אחר והתובע התעורר מאוחר מדי והבציר כבר היה בגלל דרישת היקב האחר ואין אפשרות להחזיר את הגלגל לאחור, ואם יתברר באמת בסוף שהתובע צודק והנתבע היה חייב לספק לו ענבים יוכל להגיש תביעת נזיקין.
אי לכך אין בית הדין רואה מקום בנסיבות שכאלה לחייב את הנתבע באספקת ענבי היין לשנה זו.
הערה: לפסק נוסף שניתן בהקשר לנידון זה לחץ כאן.