תשע"א/8
התובע: א', שכן.
הנתבע: ב', שכן.
בנושא: נזקי שכנים והיזק ראיה.
אני גר בכניסה עם ב' והוא סגר את החלונות בחדר המדרגות, דבר שגורם למניעת כניסת אור ואוויר במדרגות, ואני תובע שיחזור ויפתח אותם וכן כמה שכנים תמכו בי בתביעה זו (הביא אישור אחד).
הוספתי מעין חדר עם פרגולה, קבלתי רשות מהמועצה, החדר הזה משמש לי גם כחדר שינה וסגרתי את החלונות כי זה פוגע בצנעת הפרט, אני גם ישן שם לפעמים.
א' בנה מרפסת על חדרו של ש' וכשהוא עומד שם ליד המעקה הוא יכול להסתכל לתוך חלוני וזה פוגע בי בהיזק ראיה. אמנם זה נכון שהסכמתי ליתן לו אישור לפתיחת מרפסת וחתמתי אבל לא ידעתי על היזק שיבוא, וחזרתי בי לאחר שנתתי את ההסכמה. ואני דורש שיסגרו את הצד הזה של המרפסת שממנו ניתן להשקיף לתוך חלוני.
ע"כ עיקרי הטענות, הצדדים חתמו על שטר בוררות.
בית הדין ביקר במקום וראה את
המציאות.
ישנם בתים באזור שבחדר המדרגות אין חלונות, ובבניין זה יש, והדיירים שנכנסו לגור בו ידעו את היתרון שיש בזה, לכן בית הדין סבור שיש מקום לעשות פשרה. דהיינו שמר ב' ישאיר את החלונות פתוחים עד עשר בלילה, ואז יסגור אותם, ככה שבמשך היום יהיו החלונות פתוחים בקומה זו כמו בשאר הדירות.
אודות היזק ראיה בית הדין סבור
שבנידון דידן אין מקום לתבוע על היזק ראיה משתי סיבות:
א. כנגד חלונו של מר ב' ישנו בית בחוץ
שחלון פונה כנגד חלונו. זה מקביל למה שמוזכר בהלכה חו"מ סי' קנ"ד סע' ג',
שאם אדם גר בקומת קרקע ומהעבר השני של הרחוב בא שכנו ופותח חלון כנגדו, אינו יכול
לטעון להיזק ראיה משום שהוא בלאו הכי צריך להישמר מן העוברים ברחוב. וכן כאן זה
אותו דבר שהוא צריך להישמר מהשכן ממול.
ב. בית הדין ביקר במקום וראה שההבטה מהמרפסת לעבר חלונו של מר ב' היא לא ישירות, אלא צריך לצדד ואין זה מבט שבנקל ניתן לראות, ובמציאות שכזאת אין אנו חוששים להיזק ראיה ע' ערוך השלחן סי' קנ"ד סע' ט'.
א.
על מר ב' לפתוח את החלונות עד שעה 10
בלילה.
ב. תביעת היזק ראיה נדחית.