תשס"ה/10
שבין התובעים: עמותת א' המיוצגת ע"י א' א'.
לבין הנתבעת: הגב' ב'.
בנושא: תשלום עבור טיפול שיניים.
א' א': בתה של הנתבעת קיבלה טיפול שנים במרפאה שלנו לפני כחמש שנים ונשאר חוב בסך 1035 ש"ח והיא מסרבת לשלם.
הגב' ב': בתי טיפלה בשיניים
ועשו לה כתר, הוא נפל והתקשרתי אז במוצאי שבת לרופא והוא ענה שהוא במילואים ולא
נתן לי פתרון אחר. נאלצתי ללכת למחרת לקופ"ח ושמה טיפלו בה ללא תשלום עד היום
הכתר לא נפל. היות והם לא טיפלו כמו שצריך, אינני מוכנה לשלם.
לשאלת בית הדין היא ענתה שמוכנה לשלם עבור עצם הכתר אבל לא עבור העבודה.
א' א': אצלנו מקובל שהרופא מקבל תשלום עבור עצם הטיפול ולא דנים על התוצאה, רופא אינו יכול לחתום מראש על מאה אחוז הצלחה, כמו כן קיימת אחריות מצד הרופא במקרה של נפילה שמטפלים בחולה ללא תשלום נוסף. אילו היתה באה היו מטפלים בה, כמו כן כנראה שמה שעשו בקופ"ח זה לא דבק קבוע אלא הדבקה ארעית.
ע"כ עיקר הטענות הצדדים חתמו על שטר בוררות.
עומדת בפנינו הבעיה, טיפול שלא הצליח האם ישנה חובה לשלם עבורו?
לפי מה שנתברר לבית הדין, היות והרופא שטיפל היה מוכן לטפל במה שבמסגרת האחריות עבור טיפול נאות, לכן סבור בית הדין שלגבי עצם עלות הכתר ודאי שהנתבעת חייבת לשלם וכן עבור כל העבודה שהשקיע הרופא, אלא היות ולא השלים את טיפול האחריות יש מקום לנכות 150 ש"ח מסכום התביעה, כי בקופ"ח טיפלו כרבע שעה בסך הכל. ולכן למעשה על הנתבעת לשלם את עלות הטיפול בסך 1035 ש"ח בניכוי 150 ש"ח, דהיינו 885 ש"ח.