מכירה שהתגלו בעיות בסחורה ובעיות בתשלום

תשס"ג/13

שבין התובע: א'.

לבין הנתבע: ב'.

בנוגע: למכירת רכב ועגלה

בירור דברים

טענות הצדדים:

א': עשיתי זכרון דברים עם ב' לרכישת ג'יפ ועגלה על 4 גלגלים (2 טון), קבלתי את הג'יפ ללא רשיונות ורק כעבור זמן מה לאחר שלחצתי עליו קיבלתי אותם, את העגלה לא קבלתי בזמן רק כעבור חודש בלי רשיונות ולאחר לחצים. הייתה פריסת תשלומים 20,000 ש"ח, צ'ק שני 10,000 ש"ח ואחרון 20,000 ש"ח. כעבור זמן מה נעצרתי ע"י המשטרה והתברר שהעגלה היא גנובה ואני מחזיק ברכוש גנוב, ועוד התברר שהג'יפ משועבד.

כמו כן השימשה הקדמית שבורה והוא הבטיח שיתקן ועד היום לא תיקן, וכן ואני תובע את הספסלים האחוריים, וכן חשבונית עבור ה 30,000 ששילמתי, וכן הסרת השיעבוד על הג'יפ וגם עבור עגמת נפש שנגרמה עם המשטרה, אני תובע 10,000 ש"ח.

ב': אמרתי לו שאביא לו רשיונות לג'יפ ולעגלה אין לי רשיונות, הצ'קים שלו חזרו, אני רציתי לבטל את כל העסקה, אבל הוא לא הסכים. (התובע, אמרתי לו שלא יפקיד את הצ'ק והוא לא שמע לי), אני לא ידעתי שהעגלה גנובה קניתי אותה מאדם כבן 50 מאחד היישובים, אני מוכן להביא לו את הספסלים, לתקן את השימשה, וכן להוריד את השעבוד.

ע"כ עיקר הטענות, הצדדים הרחיבו את הדברים אולם זו תמצית הדברים.

הצדדים חתמו על שטר בוררות.

בירור דברים

אילו התובע היה דורש לבטל את העסקה בטענה שלא סופקה לו העגלה ודאי שזאת היתה עילה לביטול. אולם הוא מהטעמים שלו היה מעוניין לקיים את המקח למרות כל העיכובים שבדרך, נראה לבית הדין שיש מקום לקיים את העסקה למרות שכל צד יש לו טענות נגד הצד השני.

על הנתבע למלא את הדרישות שהוא בעצמו הסכים להם בשלב מסויים, (אם כי היתה חזרה בתוך הטענות לגבי חלק מהן):

א.      לתקן את השימשה.

ב.      לסדר את הספסלים.

ג.       להסיר את השיעבוד.

ד.      ובעיקר, להביא עגלה חלופית באותו גודל שדובר עליו.

על התובע כמובן לשלם את יתרת החוב בסך 20,000 ש"ח.

אין בית הדין נכנס כאן לדיון בסוגיה של רכוש גנוב שנמכר כי כאן לא הוכר הגנב, ועדיין הלוקח לא שילם, ועם החברה ח' שהיא הבעלים אין לבית הדין דיון, והם קיבלו את העגלה שלהם, ולכן בית הדין לא נכנס בכלל לדיון בנידון שבפנינו.

כמו כן אין בית הדין מחייב עבור עגמת הנפש שנגרמה לתובע כתוצאה מכל הפרשה כי זה אמנם אסור לגרום עגמת נפש, אבל אין זה מחייב תשלום ממוני.

במציאות הנוכחית סבור בית הדין שיש מקום לקיים את העסקה ולהוציאה לפועל בתשלום התנאים שפורטו לעיל.

א.      על הנתבע לבצע את החיובים עליו.

ב.      על התובע לשלם את יתרת החוב בסך 20,000 ש"ח.

אנו מניחים שהצדדים יבינו את רוח הדברים והאמת והשלום אהבו.  

בכבוד רב

הרב דוב ליאור                   הרב אהרון אליהו                הרב שלום אילוז