תשס"ג/1
שבין: מפעל בניה המיוצג ע"י מר א' א'.
לבין: היישוב ב'
המיוצג ע"י יו"ר המזכירות מר ג'.
והמזכיר מר ד'.
בנושא: מבנה "פלוני".
א': אנו ביצענו עבודות ריצוף ועוד כמה פעולות במבנה המבנה "פלוני" בב', עברה שנה וחצי וטרם שילמו לנו את יתרת החוב, בסך 43,455 שקל, ואנו תובעים עוד רבית שגדלה במשך הזמן בגלל הגרעון בבנק, בסך המתקרב 15,643 ש"ח סך הכל 59,098 שקל.
ג' וד': במבנה "פלוני" נתגלו סדקים ופגמים במרצפות, ואנו סבורים שלא היתה עבודה טובה, לכן לא שילמנו את הכל.
בית הדין ביקש מהצדדים להביא מהנדס מומחה המקובל על שני הצדדים, שיבדוק את טיב העבודה, החומר והצעת פתרון.
א. יש לציין שהמרצפות מהסוג בו השתמשו לביצוע העבודה, אינן מומלצות כלל לשימוש במקומות ציבוריים.
ב. מתחת לטיט קיימת שכבת חול כאשר ניכר כי בחלק העליון של החול בוצע ערבוב ע"י שימוש בצמנט… המתייחס למערכות חיפוי רצפה באריחי רצפה מטראצו.
ג. ישנם מקומות שהטיט מתחת למרצפות לא מילא את כל השטח.
ד. אין הדבקות מספיקות בין הטיט לבין המרצפות.
הסדיקה שהופיעה בצדדים ובפינות מקורה בישום לא מלא של הטיט שמתחת לרצפה, הסדיקה במרכז המרצפת מקורה משתי סיבות והוא מונה אותם שם.
המומחה מנה את סיבות הליקויים כפי שמופיע בחוות הדעת ששלח לבית הדין מסקנתו היא:
א. יש לאתר את כל המרצפות הבעייתיות ולהחליפן.
ב. יש להאריך את אחריות הקבלן לעבודה לתקופה של כ 4 שנים ולא לשנת אחריות אחת כמקובל.
ג. בעת החלפת המרצפות יש להקפיד הכנת מרצפת ע"י מרחת הצד האחורי של המרצפת בדבקים מאושרים תוך הקפדה על יצירת חספוס באמצעות מסרק. כל העבודה תעשה תחת פיקוח צמוד.
לאחר עיון במסמך שהגיש המהנדס מטעם הצדדים, בית הדין מאמץ את חוות הדעת, וההשלכות לכך הן:
א. יש להחליף את המרצפות הבעייתיות ואחריות העבודה היא על הקבלן.
ב. את המרצפות ירכוש היישוב ב' כפי שזה היה בחוזה הראשון, ולמרות שלפי דעת המומחה אי ביצוע עבודה תקינה במרצפות גרם לסידוקם, אין להטיל את הוצאת הקניה השניה על הקבלן היות והמומחה קבע כי מרצפות מסוג זה אינן מומלצות למבנה ציבורי וסביר להניח שהן לא היו די טובות ולכן גם זה גרם לסידוק ולפגמים, משום כך בית הדין סבור שאין לחייב את הקבלן בהוצאה זו. כמו כן יש להצמיד לביצוע העבודה מפקח שיפקח על טיב העבודה וביצועה. היות ואי התשלום נבע מכך שהעבודה לא בוצעה כנדרש, לכן אין להטיל שום תשלום על היישוב.