התובע: מר א'
הנתבע: מר ב'
בנושא:
תיקון ומכירת מחשב.
התובע:
מכרתי למשפחת ב' כמה מחשבים של HD באחריות על חלקי המחשב ולא על התוכנה. סך
הכל היו צריכים לשלם לי 3,300 ₪, הרוב שולם בתנאים מסוימים, נשאר חוב של 1000 ₪,
נתנו לי צ'ק והוא בוטל בהוראת האשה.
כמו כן
תיקנתי שני תיקונים אחד עלותו 280 ₪, והשני 250 ₪, וטרם שולמו.
הנתבע:
התיקון של 250 ₪ זה שייך לבת והיא צריכה לשלם, היא בעלת בית בעצמה.
המחשבים לא
תקינים, הוא אומנם בא לתקן אבל בשעות הלילה המאוחרות, לא סידר מדפסת, מטען לא
תקין, לא סידר אינטרנט ו USB, מחשב מתחמם ונכבה, לכן לא שולם, אבל אני
מודה בחוב.
התובע:
משום שלא שילם לא תיקנתי את האינטרט. החלפתי מדפסת ואם לא משתמשים חודש הדיו עלול
להתייבש. מה שהמחשב מתחמם משום שלא שמו אותו על משטח תקין. התקלות שלהם זה מחמת
התוכנה ולא בגלל חומרה. הבטרייה לא נטענת, זמן האחריות כבר עבר.
בית הדין
שמע.
א. צריך
לתקן אינטנט.
ב. USB
בתנאי שעוד קיימת אחריות.
ג. מדפסת
להחליף דיו.
ד. לבדוק
אם המחשב מתחמם.
עד כאן עיקר
הטענות הצדדים חתמו על שטר בוררות.
לאחר העיון
בנושא, בית הדין סבור שאין כאן מחלוקת עקרונית, אלא שכל צד לא מילא את אחריותו,
בטיעון שהצד השני לא מילא את חובתו. לכן סבור בית הדין שעל הצדדים לבצע את הפעולות
הבאות.
א' יבוא
ויתקן את הדברים הטעונים תיקון כפי שמופיעים בטענות, דהיינו תיקון אינטרנט, החלפת
מדפסת, בדיקת מחשב מתחמם.
במקביל מר ב'
ישלם את יתרת החוב ומאתיים וחמישים שקל תשלם הבת לא' עבור התיקון שעשה לה.
יש לבצע את
כל הפעולות במהלך חודש אב.