הערה: על פסק זה הוגש ערעור. לערעור לחץ כאן.
תשס"ז / 4
התובעת: הגב' א'.
הנתבע: מר ב'.
בנוגע: לצ'ק על סך 15,000 ש"ח.
הגב' א' גרה עם משפחתה
ביישוב, ומשפחת ב' גרה בביתה איזה זמן. במהלך הזמן נוצר מצב שהיו צריכים רכב וגב' א'
שכרה רכב מצ', באחד הימים קרתה תאונה בצפון, והודיעו לה מהמשכירים שעלות ההשתתפות
העצמית היא גדולה והיא שילמה את הכל. ואחר כך התברר שהכל היה בלוף והוחזר לה סכום
של 15,000 ש"ח. בנוסף לכל זה גב' א' נתנה צ'ק פתוח לצורך תשלום לגרר ודובר על
סך 300 ש"ח, שהיו אמורים לשלם ולמעשה הצ'ק שהיא נתנה נמשך על סך 15,000
ש"ח.
התובעת: אני נתתי את
הצ'ק לב' ואני תובעת ממנו את ההחזר, כי דובר על סכום של 300 ש"ח עבור גרירה,
וכן ישנה עדות מצד מר ע' שנכח בזמן שא' מסרה את הצ'ק לידי ב'.
הנתבע: העירו אותי
בלילה ואמרו שהיתה תאונה לרכב. אני נסעתי לשם לטפל בעניין, כל הטיפולים היו על
דעתה והיא היתה נותנת צ'קים פתוחים, איני זוכר בדיוק אם נתנה לי או שצ' אמר שצריך
צ'ק ואני רק העברתי לו.
ע"כ עיקרי הטענות.
הצדדים חתמו על שטר בוררות.
בית הדין ראה את הצ'ק של 15,000 ש"ח שהיה רשום לפקודת צ'.
הנושא העומד לפנינו
לדיון הוא האם אפשר לחייב את מר ב' ב 15,000 ש"ח שלטענת התובעת הוצאו ממנה
במרמה כשהיא היתה אמורה לשלם רק 300 ש"ח עבור גרר.
האם יש אחריות על ב'
במה שעשה (אם עשה), (מר צ' הוזמן לבית הדין ומיאן להופיע).
לפי התיאורים שתוארו
במהלך הדיון כל החברים עבדו על בסיס אמינות, הגב' א' היתה נותנת צ'קים פתוחים
והחברים מילאו את הסכום ולכן אין לראות במעשהו של ב' איזו פשיעה, ולדעת בית הדין
יש להפנות את התביעה למר צ'.
לסיכום: אין לחייב את מר ב' במשיכת 15,000 ש"ח כי הצ'ק נמשך על שמו של צ' ולא על שמו, ולכן אינו נושא באחריות עבור מעשיו של חברו בנידון הזה.
?הערה: על פסק זה הוגש ערעור. לערעור לחץ כאן.