הערה: לפסק זה ניתנו שני פסקי המשך. לפסק ההמשך הראשון לחץ כאן. לפסק ההמשך השני לחץ כאן.
תשס"ג / 14
שבין התובע: מר א'.
לבין הנתבע: האגודה השיתופית מושב ב' המיוצגת ע"י ב'.
בנוגע: לחזקה על קרקעות.
א': אני תושב ב',
האגודה השיתופית הקצתה לי קרקע להקמת דיר צאן וכתוצאה מזה הרחבתי את שטחי המרעה
ותפסתי 2100 דונם מרעה שהמנהל והסוכנות נאותו בסופו של דבר על פי הסכמתי שזה ייהפך
לשטח מיתאר של הישוב. אני פעלתי רבות
לתפיסת קרקעות מידי הערבים וכעת תפסתי 120 דונם שאני מעבד אותם ושמעתי
שהאגודה השיתופית רוצה לטעת שם מטע גודגדן ולסלק אותי מהשטח. אני תפסתי וגירשתי את
הערבים, השיתוף לא עזר לי בעצם התפיסה, אמנם בשנים שעברו תמכו בי ועזרו, ובשנה
האחרונה לא עשו דבר. כעת יש נגדי שני משפטים מצד הפרקליטות והשיתופי לא נוקף אצבע
לעזר לי, אני רוצה ש 120 דונם יישארו בחזקתי, זה מקור הפרנסה שלי.
ב': ישנם דברים שא'
פנה למזכירות ואני לא אחראי על מה שהמזכיר משיב, אני מרכז של השיתוף, אנו פועלים
גם כן להחזרת בעלות יהודית בדרום הארץ, אלא שאנו איננו יכולים לפעול בניגוד
לחוקים.
בינתיים ישנו ויכוח
בין המנהל ובין החטיבה להתישבות על החזקה באדמות שמדובר ואם האדמות יעברו לחטיבה
להתישבות הם הבעלים ליתן למי שימצאו לנכון את זכות החכירה באותם קרקעות, נושא
הדיון הנוכחי הוא על 30 דונם שהשיתוף מעוניין לטעת בהם מטע.
א' חייב כמה חובות
לישוב וטרם שילם את החובות ולכן הישוב לא נחלץ לתמוך בו במשפטים שיש לו, אם היה
משלם את חובותיו סביר להניח שהיתה נמנעת אוירה לא טובה שהוא חש בה.
לא עוסקים כעת בשום
רישום קרקעות כי הנושא כאן הוא בין המינהל והחטיבה להתישבות.
ע"כ עיקר הטענות,
הצדדים הרחיבו את הטענות אולם זו היא התמצית,
הצדדים חתמו על שטר בוררות.
לאחר שמיעת הצדדים
ועיון בנושא, בית הדין סבור שבנסיבות הקיימות לא שייך להוציא פסק קבוע, היות ועצם
הבעלות על הקרקעות היא בדיון משפטי שאיננו יודעים מה תהיה ההחלטה, ורק לאחר שיפסק
שהקרקעות עוברות לחטיבה להתישבות, אזי יהיה מקום לדון בתביעתו של א' נגד האגודה
השיתופית שהוא מעוניין להמשיך ולעבד את החלקה הזאת.
לסיכום: בשלב זה אין מקום לפסק בוררות בנוגע להחזקה על הואדיות המעובדות על ידי א'.
הערה: לפסק זה ניתנו שני פסקי המשך. לפסק ההמשך הראשון לחץ כאן. לפסק ההמשך השני לחץ כאן.