אחריות יועץ משכנתאות להרעה בסכום הביטוח

תשס"ו/16

בירור דברים

התובע: א'

הנתבע: ב'

בנושא: תביעת נזיקין.

טענות הצדדים:

התובע: היתה לי יתרת הלוואה בסך 450,000 ש"ח, עד סיום המשכנתא 7 שנים. פנה אלי מר ב' שמשמש כיועץ פרטי לנושא משכנתאות ומתווך בין לקוחות לבנקים תמורת הבטחות לשיפור התנאים בהסתמך על "קשריו" וניסיונו, הוא הציע לי תנאים יותר טובים תמורת 1000$. אמרתי לו שהיה לי צינתור וזה עלול לגרום להעלאת הפרמיה של הביטוח, וכיום אני כבר מבוטח בבנק אדנים והם מחוייבים כלפי, וכן בנק אדנים מוכן ליתן לי עוד משכנתא בסך 150,000 ש"ח. אמר לי אין בעיה כלפי הביטוח וכן אסדר לך משכנתא בסך 300,000 ש"ח, כשהגיע הזמן אמר לי שיש לו קשרים עם שמאים שינפחו את ערך הדירה וכן לגבי הביטוח, הרווח היה בסך 0.4% לבסוף בקטע של השמאות הצליח להוסיף רק 50,000 ש"ח, ולגבי הביטוח הפסדתי 500 ש"ח לחודש * 17 שנה, הנזק הוא בסך 102,000 ש"ח ואת זה אני תובע.

הבהרתי לנתבע שבבנק אדנים אני משלם משכנתא סך 150 ש"ח לחודש, והם אינם יכולים להרע לי בנוגע לביטוח חיים הנדרש ע"י הבנקים למשכנתאות, והוא אמר והבטיח שיכול להסדיר את תנאי הביטוח וכי אוכל לסמוך על הבטחתו.

הנתבע: היתה לו בעיה עם החזר המשכנתא שהיה גבוה בשבילו. פנייתי הראשונה היתה לבנק אדנים והוא סרב ליתן משכנתא, היה לי אישור לבנק טפחות וגם לבנק אדנים. בעיית הצינתור היתה לאחר שהתחלנו לדבר וכשהתחלנו לטפל עדין לא קיימת הבעיה. בנק טפחות חייבו אותו בביטוח חיצוני שלחתי אותו לסוכן שלי פרטי לא הכרחתי אותו לחתום. מה שקסם לו כנראה זה הרווחת זמן הלוואה ותוספת הלוואה, אני לא קשור לביטוח אני יודע שצריך ביטוח והוא היה מודע לכך ואני לא הבטחתי בתחום הזה שום דבר. הוא היה יכול לא לחתום ולא לקחת הלוואה, הוא ידע את גובה הביטוח הוא סוכן גיוס כספים והשקעות ולא נעלם ממנו הדבר, כמו כן עד כה לא שילם לי כלום.

התובע: הוא פנה אלי לפני הצינתור. אחרי מה שקרה אמר לי תסמוך עלי. אם הייתי חוזר לבנק אדנים אחרי שויתרתי על המשכנתא שלהם הם לא היו מבטחים אותי בתנאים הקודמים, זה מה שאמרו לי.

הנתבע: הוא היה יכול לחזור באותם תנאים של ביטוח, בנק חייב ליתן את התנאים המקוריים לפי הזמן של התחלת הביטוח.

התובע: מדוע לא אמר לי שאני יכול לחזור.

בית הדין ביקש מהצדדים להביא חוות דעת מסוכני ביטוח איך הם נוהגים במקרים שכאלה.

ע"כ עיקר הטענות.

הובא מסמך מבנק טפחות וחתום עליו בוחן חוזים שלהם, שמאשר ששתי הלוואות לטובת א' טיפל בהם מר ב'.

וכן בכתב ההגנה של ב' מוזכר שהוא לא הבטיח בנושא הביטוח כי אינו מתמצא בתחום הזה. וכן הוגש לבית הדין מכתב "משימות" חתום בו עוזר מנהל האשראי בנק אדנים, ובו קביעת המספרים לפני שינוי המשכנתא לבנק אחר ולאחריה, וממילא הנזק שנגרם למר א'. והוא קובע שברגע שסילוק המשכנתא בבנק אדנים זה מהווה ויתור על כל זכויותיו הקודמות, ואם הלקוח רוצה  לחזור דינו כאדם חדש על כל המשתמע מזה, כולל ביטוח רפואי מחדש אם חל בו איזה שינוי.

ע"כ עיקר הטענות הצדדים חתמו על שטר בוררות.

בירור הדין

מוקד הדיון לפנינו, הוא מידת אחריותו של הנתבע לנזק שנגרם לתובע כתוצאה ממעבר מבנק לבנק, למשכנתא בתנאים נוחים יותר.

בתלמוד מובא שאם אדם סומך על מישהו ועל סמך זה מקבל משהו ואחר כך נתגלה שזה היה פגום הוא אחראי לנזק. בשו"ע חו"מ סי' ש"ו סע' ו', שולחני שנשאל אם לקבל מטבע מסוים והשואל קיבל אותה על סמך המלצתו, ויש דעות בפוסקים האם צריך לומר חזי דעלך סמיכנא או שגם בסתם אנו אומרים ככה, ואם הוא בתשלום אזי תמיד חייב, נתיבות שם, ע' גם ערוך השלחן סע' י"ג. כמו כן אם אדם אפילו שאל האם ניתן לסמוך על ראובן שהוא אמיד ולהלוות לו, והוא השיב הן, ואחר כך התברר שזה אינו נכון ונגרם נזק לשואל, המשיב חייב מדינא דגרמי ע"ש בערוך-השלחן חו"מ סי' ש"ו סע' י"ד. והנה במקרה דידן אם באמת הנתבע הבטיח שניתן לסמוך עליו והוא יסדר הכל, אזי הדין היה פשוט שאם לא סודר העניין זה באחריות הנתבע. אבל לפי מה שטען הנתבע שהוא אינו סוכן ביטוח כי זה לא התחום שלו, ובכתב ההגנה נראה בעליל שהוא מכחיש בכלל שהבטיח בתחום הביטוח, אין אפשרות לחייבו למרות שהתובע טוען ברי שהוא כן הבטיח.

בנוסף לזה כאן הרי התובע ידע שבזמן שהוא מסלק את המשכנתא הישנה בבנק אדנים טרם סודר נושא הביטוח, והוא יודע שיש לו בעיה עם זה, ולכן יש לראות כאן רשלנות מצד התובע. ואין זה דומה למקרים שמוזכרים בהלכה שאם סומכים על מישהו, שהוא אחראי, ששם לא היה השואל צריך לשאול עוד אנשים, אבל כאן נמצאים במצב נתון שטרם סודרו עוד תנאים, ולכן קשה לחייב את הנתבע בנזק שנגרם לתובע ע"י העלאת פרמית ביטוח הבריאות.

בנוגע לשכר טרחה של הנתבע. היות וחלק די גדול בטיפול בהשגת ההלוואות מבנק טפחות הוא כן טיפל, כפי שמופיע במכתבו של בוחן החוזים, וכל המחלוקת בין הצדדים היא בנוגע לטיפול בביטוח החיים, שלדעת מר א' מר ב' היה אמור לטפל בזה "עם קשריו", ולדעת ב' הוא לא הבטיח בזה, ולכן נראה לבית הדין שהנתבע יפוצה בשני שלישים מסך 1000$ דהיינו 666$ בלבד.

בית הדין מקווה שהצדדים יבינו את רוח הדברים והאמת והשלום אהבו.

בכבוד רב 

 הרב דוב ליאור                         הרב אהרון אליהו                הרב ישראל הירשנזון