בס"ד


מס. סידורי:482

תביעה נגד אגודה שיתופית על ביוב וחלוקת מגרשים

שם בית דין:ארץ חמדה גזית צפת
דיינים:
הרב ברונר בניהו
הרב מרציאנו אליהו
הרב טולדנו ניסים
תקציר:
התובע שגר בישוב תובע את האגודה השיתופית בשתי תביעות:
האחת - נזקים שנגרמו לו עקב הצפה בקו ביוב שהונח ליד ביתו בצורה לא תקינה.
השנייה - חלוקת המגרשים בישוב נעשתה בצורת ניהול לא תקינה שגרמה לו להוצאות מרובות בפיתוח המגרש.
לטענת הנתבעת א. ענייני הביוב הם באחריות המועצה, ולא באחריותה, ב. המגרשים חולקו כדין, והתובע לא קופח בחלוקתם
פסק הדין:
האגודה השיתופית פטורה.
נושאים הנידונים בפסק:
תאריך: א' תמוז תשע"ד

מספר תיק: 69009

פסק ביניים

עובדות מוסכמות

ליד ביתו של התובע הונח קו ביוב, התובע נאלץ לשלם מכיסו את עלות התיקון והשיפוץ אחרי שקו הביוב עלה על גדותיו.

לפני מספר שנים הוצעו מגרשים למכירה. התובע קנה את אחד המגרשים.

טענות התובע

א.      הנתבעת היתה צריכה לדאוג למימון קו הביוב מכספי הציבור ובכך הייתה נחסכת ההוצאה מהתובע, הנתבע המציא קבלה מתאריך 31/8/08.

בשל הוצאה זו הוא תובע סך של 4000 ₪.

ב.      חלוקת המגרשים לא הייתה צודקת. חברי הוועד דאגו לעצמם וקיבלו מגרשים גדולים וטובים. סירבו לקחת ממנו תשלום, לכן התעכב בקניית המגרש וקיבל מגרש פחות טוב. לא היו קריטריונים ברורים והמקורבים דאגו לעצמם. עלויות הפיתוח של המגרש שלו גבוהות ולכן נגרם לו הפסד כספי. תובע מבית הדין לחשב את גובה ההפסד שנגרם לו ולקבל פיצוי כספי.

לטענתו הוא פנה פעמים רבות לב"כ הנתבעת באופן אישי ונדחה ב"לך ושוב", מה שגרם לו נזקים כספיים כבדים.

 טענות הנתבעת

א.      כל נושא הביוב במושבים הוא באחריות המועצה האזורית בלבד ולא מוטל על ועד המושב או  ועד האגודה.

ב.      המגרשים הוצעו למכירה ולא היה להם דורש במשך זמן רב. רק לאחר שמונה יו"ר חדש לועד החלה תנופה במכירת מגרשים לתושבי חוץ. לתובע הייתה אפשרות זמן רב להשיג מגרש אחר. הוצאות הפיתוח של המגרשים נקבעו על ידי ה"משקם", החברה שמכרה את המגרשים. חלוקת המגרשים בוצעה על פי אמות מידה ראויות. אין כיום מסמכים המעידים על כך, כי הועד הקודם השמיד את כל המסמכים. בהתחלה לא הייתה כלל הגרלה, כי אף אחד לא רצה לקחת מגרש. באותו זמן התובע היה יכול לקבל כל מגרש שהיה רוצה. הוא לא התגורר במושב באותו זמן ולכן לא היה מודע לכך.

דיון

תשלום עבור קו הביוב

התובע אינו מכחיש שהאחריות לטיפול בביוב מוטלת על המועצה, אלא שטוען שהוועד המקומי היה צריך לסייע לו. כיוון שהוועד אינו מופקד לטפל בעניין זה, גם אם מקובל שהוועד מסייע לתושבים, ברור שלא ניתן לחייבו על הפסד כספי שנגרם לתובע בעקבות אי הטיפול. מדובר בתביעה על היעדר סיוע, שהיא פחות מתביעת פיצוי על נזק עקיף (גרמא).

אמנם בהסכם הבוררות הוסמך בית הדין לחייב בנזקי גרמא על פי שיקול דעתו, אולם, דרכו של בית הדין להשתמש בסמכות זו במקרים בהם הנזק נגרם באופן ישיר וברשלנות פושעת, שלא כמו במקרה זה.

במקרה שלנו ברור שהנתבעת לא גרמה לנזק, ולא ברור בכלל שהיה נזק, ולכן אין עילה לחייבה על כך. המועצה האזורית היא שאחראית לנושא הביוב.

 תביעה לפיצוי עקב חלוקת המגרשים

עד כה, לא הובאה בפנינו שום ראיה על התנהלות לא תקינה של ועד המושב בנושא חלוקת הקרקעות, והנתבע דוחה מכל וכול טענה זו.

לטענת הנתבעת, עלויות הפיתוח שהם עילת התביעה נקבעו על ידי חברת "המשקם" ולא על ידי ועד המושב שטיפל רק בחלוקת הקרקעות לרוכשים.

על מנת לדון בתביעה זו על התובע להביא בפני בית הדין ראיות מוצקות.

 החלטה

1.      תביעת התובע לפיצוי עקב בניית קו ביוב נדחית.

2.      תביעת התובע לפיצוי עקב חלוקה לא-הוגנת נדחית בשלב זה עקב חוסר ראיות.

3.      עם זאת מהדיון עולה תמונה, אשר הנתבע לא הכחיש אותה, ולפיה ניהול יעיל ותקין היה מונע חלק מהנזקים שנגרמו לתובע.

ובזאת באנו על החתום

 

________________

הרב ניסים טולדנו

דיין

________________

הרב בניהו ברונר

אב"ד

________________

הרב אליהו מרציאנו

דיין

 

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il