תשס"ו/3
התובעת: א'
הנתבעים: ד"ר ב' ומ' עובדי מכללה אקדמית פ'.
התובעת: לפני חמש שנים למדתי במכללה פ' לקבלת תואר, מ' וב' הובילו את הפרוייקט דרך האוניברסיטה בש' ששמשה כשלוחה מאוניברסיטת ליל בצרפת. אני תובעת אותם אישית היות ושלמתי 9,000 ש"ח ולא קיבלתי את התעודה, הם הובילו את העניין והיו צריכים לדעת שיש אנטישמיות וזה גרם שלא רצו לתת תעודות, שליש מהכסף הלך לצרפת ויתרת הכסף נשאר בארץ.
הנתבע ב': לי היו קשרים עם מנהל הפקולטה מר כ' (יהודי) בצרפת והוא מעוניין לעזור לאנשים כאן, אני עבדתי בהתנדבות ולאחר שהתגלו הבעיות בצרפת עשינו מה שיכולנו, טיפלנו באמצעות עו"ד ולא עלתה בידינו, בכל זאת המורים קיבלו גמול.
הנתבע מ': אנו פעלנו בתור שלוחים של אוניברסיטת ש', אוניברסיטת ש' חתמה עם אוניברסיטת ליל, אנו מצדנו עשינו מה שיכולנו איננו יכולים לעשות משהו מול אוניברסיטת ש', כל מה שעשינו זה היה בתום לב לא שיערנו שיעשו בעיות בגלל אנטישמיות.
ע"כ עיקר הטענות הצדדים הרחיבו את היריעה אולם זאת התמצית.
הצדדים חתמו על שטר בוררות.
עומדת בפנינו השאלה מה היא מידת אחריותם של ד"ר ב' ומ', הנה לאחר העיון בנושא נראה בעליל שהם פעלו בתור שלוחים של אוניברסיטת ש', וגם התובעת ידעה שהם פעלו בתור שלוחים של אוניברסיטת ש', והיא גם ידעה שהם אינם עצמאיים בהובלת הפרויקט, והכסף שהם גבו מן האנשים הלך לש' וזה לא שינה מאומה ביחס לגובה המשכורת של מ', וב' עבד בהתנדבות. אנו מוצאים בתלמוד נושא דומה קצת, במסכת בבא-מציעא ע"ו ע"א, אדם ששולח שליח לשכור פועלים אם אמר להם שכרכם עלי אזי כל האחריות עליו אם אמר שכרכם על בעל הבית אינם יכולים לתבוע אותו, ואם שכר אותם סתם ולא אמר כלום והם לא ידעו של מי העבודה דינו כאלו אמר שכרכם עלי, ע' ש"ך חו"מ סי' של"ב ס"ק ד'. בנידון שלנו אילו העובדות היו נעלמות מעיני התובעת והיא חשבה שהם מנהלים פרוייקט עצמאי, ודאי שהיה מקום לתבוע אותם אישית, אולם מאחר שמתברר מכל הטענות שהעובדות היו ידועות לתובעת שכאן זו שלוחה מש' שקשורה לאוניברסיטה בצרפת, והם פועלים רק בתור שליחים, אין עליהם אחריות אישית. בנוסף לזה אפילו אם נניח שיש אחריות אישית הרי הם פעלו באמצעות עו"ד בצרפת ולא זכו שם במשפט והרי מעמדם כאנוסים ולא כפושעים ברשלנות.
לסיכום: בית הדין סבור שאין מקום לחייב את הנתבעים בהפסד הכספי שנגרם לתובעת שלא באשמתם.