הערה: פסק זה ניתן בהמשך לפסק אחר שניתן בנידון לפסק הקודם לחץ כאן.
תש"ע/14
שבין התובע: א' (הקבלן).
לבין הנתבעים: ועד בית
הכנסת ב'
ותביעת הנגד של ועד בית הכנסת.
לאחר העיון בטענות מכל הצדדים בית הדין בא לכלל מסקנה זו.
א. בפסק הביניים נפלה טעות, צריך להיות כתוב ששכר מנהל העבודה בסע' א' אינו צריך להיות כלול ברווח קבלן, כי מנהל העבודה במציאות גם עבד.
ב. לפי ההסכם הכתוב היה
על הקבלן להגיש את כל המסמכים למזמין וזה לא נעשה, אולם היות והמזמין בכל זאת שילם,
לפי מה שדווח ע"י המפקח מר ש' למרות שלא היו כל המסמכים כתובים. ולכן על
העבר אין להשיב ומה ששולם שולם, וזה נחשב
כמחילה מצד הנהלת בית הכנסת וכן גם מצד פשרה ממבט בית הדין.
ג. כמו כן מה שבית הכנסת תובע עוד נזקים עבור עלויות נוספות והפסקת הבניה, הקבלן לא המשיך משום שלא שילמו לו לפי דבריו ולא שהוא בזדון גרם להפסקת העבודה ולכן אין בית הדין רואה עילה מוצדקת לחייבו בהוצאות הנלוות, היות והקבלן כן עבד ונתגלו כל מיני דברים שלא צפו מראש כי הבנין הוא ישן ולכן מה ששולם אין להשיב על העבר.
לסיכום: תביעת בית הכנסת - התביעה הנגדית - לא מתקבלת ויש לקיים את הפסק שניתן בתור פסק ביניים בהתחשבות כל השיקולים שבחן אותם בית הדין.
הערה: פסק זה ניתן בהמשך לפסק אחר שניתן בנידון לפסק הקודם לחץ כאן.