שכן שתיקן נזק שעשה פועל של שכנו

תשס"ח/5

התובע: מר א', שכן בבנין.

הנתבע: מר ב', שכן בבנין.

טענות הצדדים:

התובע: אני גר באותה כניסה של ב' בקומה השנייה. ב' ביצע תוספת בניה בדירתו, ובמהלך הבניה גרם נזקים לבנין, ובין היתר סתם את צינור הניקוז של הגג וביטל את ההארקה של החשמל. כתוצאה מסתימת הצינור הצטברו מים על הגג, וגרמו לי נזקים בדירה. דיברתי עם מר ב' והוא הסכים לתיקון, ואמרתי לו שאזמין את פ' ולא אמרתי את עלות העבודה. העבודה עלתה 2,000 ₪  ואני תובע רק 1,500 ₪, וכן איני תובע את יתרת הנזקים שנגרמו לי מהמים. תיקון ההארקה עלה 200 ₪ תשלום לחשמלאי.

הנתבע: הפועלים הערבים סתמו את הניקוז, ואני אמרתי שאני אעשה את התיקון ולא מישהו אחר, והוא הביא את פ'. התיקון של פ' גרם לי נזק יותר גדול ממה שהוא תובע, המים חלחלו לדירתי ופגעו בהרבה דברים.

התובע: אם פ' עשה נזק זו בעיה שלו שלא תיקן את המרזב כראוי.

ע"כ עיקרי הטענות, הצדדים חתמו על שטר בוררות.

בירור הדין

לאחר העיון בנושא, ובחינת ההיבטים במהלך התיקון, נראה לבית הדין, היות והנתבע לא תיקן את הנזק, ולדברי התובע הוא הודיע לו על הבאת בעל מלאכה, למרות שלא דובר על גובה העלות, יש חיוב על הנתבע לשלם, ומה גם שהתובע הוזיל מעצמו, אולי בעל המלאכה הגזים בדרישתו. היות והנתבע הביא פועלים שכנראה אינם מקצועיים די, ובנסיבות שכאלה ודאי שיש חובה לפקח עליהם על ביצוע העבודה שתהא נאותה ונכונה, והנתבע כנראה התרשל בזה, עליו מוטלת האחריות. התובע הביא בעל מלאכה ידוע, לתקן נזק שהנתבע היה אמור לטפל בו והוא לא טיפל, אין עליו אחריות נזקים שנגרמו לדירות. אם הנתבע רוצה, שיתבע את בעל המלאכה אבל זה לא שייך לתובע.

לסיכום: הנתבע ישלם לתובע 1700 ₪.

אם קשה לו יוכל לפרוס את החוב לארבעה תשלומים - ארבעה חודשים, החל מחודש סיון השנה בכל ט"ו לחודש ישלם.

בית הדין מקווה שהצדדים יבינו את רוח הדברים והאמת והשלום אהבו. 

בכבוד רב

     הרב דוב ליאור                   הרב אהרון אליהו                 הרב ישראל הירשנזון