תשלום עבור ארוח כשהחוזה הופר

תשס"ח/10

התובעים:  אתר תיירות א', המיוצג ע"י א'.

הנתבע: ב', מנהל גוף תיירותי.

טענות הצדדים:

התובע: אנו אירחנו לפי בקשת ב' קבוצה לשני לילות בעלות: 26,487₪.

עבור הלילה השני הוא סרב לשלם בטענה שישנה תקלה -

הוא הזמין שיהיה המקום בלי קבוצות של בנות, ואנו הופתענו באמת שבאה קבוצת בנות אחרת.

אני מצידי ניסיתי למצוא חלופה וכן התווכחתי קשות עם הנהלת הקבוצה, אך ללא הועיל. וכן במזכר שנשלח שניתן גם לארח ב"אוהל נפרד".

ולכן, אני מצידי חושב שעשיתי מה שיכלתי ולכן מגיע לי עבור אירוח הלילה- 4,500₪.

הנתבע: אנו שלחנו מכתב כמה חודשים מראש שמשום גדרי הצניעות אנו רוצים שיהיה נפרד, וכן דיברתי איתם בע"פ מפורשות שלא תהיינה בנות, ונגרמה לנו עגמת נפש גדולה. וכן יש לנו בעיה חינוכית עם הנוער והוריהם, ולכן אני סבור שאנו לא צריכים לשלם מכיוון שחלה כאן הפרה ממה שסוכם .

עד כאן עיקרי הטענות. הצדדים חתמו על שטר בוררות.

בירור הדין:

לאחר עיון בהיבטים של הפרשה כולה, בית הדין סבור שלב' היה ברור שהקבוצה צריכה להיות בנפרד, ולמרות מה שכתוב בסיפא "אוהל נפרד", ודאי שרוח הדברים עיקרה כמו ברישא שהמצב יהיה נפרד בגלל שמירת גדרי הצניעות.

מצד שני - בית הדין רואה שא' עשה כמיטב יכולתו ללכת לקראת הקבוצה, למרות שלטענתו היה לו כיסוי שיכול היה ליתן להם "אוהל נפרד".

אי לכך סבור בית הדין שהיות ולמעשה לא התקיים התנאי בהסכם, יש להפחית 1,500₪ מהסכום הכולל, וב' ישלם רק סך 3,000₪ עבור עצם השימוש במזרונים, באוהלים, בשירותים ובמקלחות שהקבוצה בכל זאת קיבלה והשתמשה בהם.

על מנהל האתר בא' להוציא מכתב לב' שהדברים לא נעשו בזדון חלילה, ומצדו אירעה תקלה, והוא מבקש להביע בזה התנצלות בפני ההורים.

יש לשלם את יתרת החוב לא יאוחר מ- 30 יום מהגעת פסק הבוררות לידי הצדדים.

בית הדין מקווה שהדברים יובנו על-ידי הצדדים והאמת והשלום אהבו.

בכבוד רב

                   הרב דוב ליאור                        הרב אהרון אליהו                      הרב ישראל הירשנזון