ראובן שכר דירה יחד עם שמעון. הדירה רשומה על שם ראובן ועל כן הוא החייב הבלעדי בדמי הארנונה. בחוזה השכירות של שמעון שמעון התחייב בדמי חצי הארנונה. ראובן קיזז סכום זה מדמי השכירות. המשכיר תובע מראובן את דמי השכירות שהחסיר וטוען כי על ראובן להתחשבן עם שמעון. בנוסף תובע להוציא את ראובן מהדירה כיוון שלא עמד בתשלום דמי השכירות. ראובן טוען כי אין לו דבר עם שמעון וכי תשלום זה הוא באחריות המשכיר.
פסק הדין:
בית הדין פסק כי הנתבע רשאי לנכות את דמי חצי הארנונה מדמי השכירות וכי התובע אינו רשאי לפנותו מהמושכר.
נושאים הנידונים בפסק:
1. כאשר בחוזה שכירות התחייב שוכר לשלם דמי חצי מהארנונה לשוכר אחר, האם ההתחייבות היא כלפי המשכיר מולו נחתם ההסכם או כלפי השוכר? (מי חייב) 2. כאשר שוכר משלם את כל דמי הארנונה שאמורים להתחלק בינו לשוכר אחר, האם יכול השוכר לתבוע את דמי חצי מארנונה מהמשכיר? (מי חייב) 3. האם יכול לווה שהלווה לאחר לומר לנושה לגבות את חובו מהלווה מדין "שעבודא דרבי נתן"? (תשלום) 4. האם ניתן לראות בהפניית נושה למקור תשלום אחר כתשלום? (תשלום)