הרעת תנאי מגורים בשכירות עקב עבודות ופתיחת צהרון

תש"ע/5

התובעים: משפחת א'.

הנתבעים: משפחת ב'

בנוגע: להשכרת הדירה למשפחת א'.

טענות הצדדים

התובעים: שכרנו את הדירה ממשפחת ב' למשך שנה שאמורה להסתיים ב 1 באוגוסט הקיץ.

הראו לנו את הדירה ואמרו שיעשו עוד עבודות בחוץ וכן כמה תיקנים בפנים, צביעה ותיקון חלון, כל מה שהבטיחו היו אמורים לעשות טרם כניסתנו ושום דבר לא נעשה באופן תקין. כל העבודה בוצעה בעליונה, ולנו אמרו שיש בעיה של איטום למטה, והיה הרבה עפר. לו ידענו שזה עלול להיות ככה לא היינו נכנסים כלל. בלוני הגז תלויים באוויר, בור מסביב לבית גדול ופתוח. חלון ממ"ד כבד ומתנועע, ראיתי ברגים רפויים ונפתחים וניסיתי לחזקם, ובאחת השבתות החלון נפל על הילדה ובדרך נס לא קרה שום פגע. בכניסה לדירה היה גישרון ובו מסמרים בולטים והילדה נפצעה ונזקקה לטיפול של אחות. וכן לדעתי הילד שלי חולה אסטמה בגלל העפר.

זה מקח טעות שלא הסבירו את העבודות שיעשו. אמנם אמרו לנו שבמהלך השנה תהיינה עבודות ויפצו אותנו בסך 600 ₪. אחר כך אמרתי שאני דורש פיצוי חודשיים דמי שכירות, אמרו לי לא, אלא חודש בתור מחווה, אני דורש יותר.

כמו כן היה עובש, וכן מים דלפו מתוך בית מנורה.

וכן היתה דליפה חזקה מצינור הגז ביום שישי לפני שבת, אמנם לא היו אז פועלים ויכול להיות שזה התחיל ביום חמישי והתחזק לקראת שבת. ועוד כמה דברים שמפריעים לדיור תקין.

הנתבעים: המחיר המקורי היה 2800 ₪ ואנו הורדנו בגלל הבניה ל 2300 ₪ חוץ משני חודשים שאמורה היתה להמשך הבניה ל 2000 ₪.

תביעה נגדית של משפחת ב':

הם פתחו צהרון בביתם, וזה בניגוד למה שכתוב בחוזה שהדירה מיועדת אך ורק למגורים, ואנו רואים בזה הפרה יסודית של החוזה. ואי לכך אנו תובעים שיפנו את הדירה בתוך השנה, כמו כן שישלמו לנו עבור כל חודש של פעילות הצהרון סך 500 ₪.

בגינה פרטית של הבית היה נזק בסך 250 ₪ ולשם לא נכנסים אנשים מבחוץ.

חלון הממ"ד לאף אחד לא נפל, כיוון שניסו לתקן נפל, ובהג"א אמרו שאסור בכלל לאף אחד לגעת בחלון אלא לאיש מקצוע.

הדליפה היתה בערב שבת ובאותו יום לא עבדו פועלים וזו אחריות שלהם.

בתנאי החוזה כתוב שהם היו צריכים ליתן ששה צ'קים עבור חשמל ועד היום לא נתנו וכן בצ'ק הבטחון כתבו במקום ב' אלר וזאת טעות בולטת לעין.

משפחת א': כשפתחנו את הצהרון גב' ב' נגשה אל אשתי ושאלה אם יכולה לקבל את הילדים שלה פעם בשבוע ולא אמרה שום דבר נגד עצם פתיחת הצהרון.

אני חזקתי את הברגים בחלון הממ"ד לא פתחתי ולא עשיתי שום דבר.

אין לנו בעיה לתת את הצ'קים, בזמן החתימה נגמרו לי הצ'קים ולכן לא נתת אז אותם.

הצדדים עוד הרחיבו בכמה וכמה פרטים אולם אלו הם עיקרי התביעות והטענות.

הצדדים הגישו לתיק צילומים מהמקום וכן חוות דעת ואישורים מעדים ומבעלי מלאכה.

הצדדים חתמו על שטר בוררות כמקובל בישראל.

בירור הדין

לאחר העיון ושיקול הדעת בטענות הצדדים בית הדין בא לכלל מסקנה זו.

פיצוי בשל הסבל

תביעת משפחת א' על הסבל הגדול שנגרם להם כתוצאה מהעבודות שנערכו בסביבת הדירה, כפי שבית הדין מבין מתוך התיאורים היו מעל הסבירות הרגילה המקובלת באתר בנייה. אי לכך זכאית משפחת א' לפיצוי עבור הסבל שנגרם להם, והיות וגם משפחת ב' הבינו שיש מקום לפיצוי אלא שהסכימה עבור חודש אחד, סבור בית הדין שיש מקום לפשר שיוותרו על עוד חצי חודש, דהיינו סך הכל 3,000 ₪. על שאר הדברים משפחת א' לא תבעה תשלום ממוני.

הפרת החוזה

ביחס לתביעת משפחת ב' שפתיחת צהרון זו הפרה יסודית של ההסכם, וממילא ניתן לדרוש פינוי הדירה לפני תום שנת השכירות ב 1 באוגוסט, סבור בית הדין שאין מקום לתביעה זו. היות וגב' ב' פנתה בעצמה לגב' א' וביקשה ממנה לקבל את ילדיה לצהרון, יש בזה מחילה אקטיבית על התנאי שכתוב בחוזה. ודומה למה שכתב {הנ"י ב"ב דף כ"ב (לדפי הרי"ף)}, דמי שמסיג גבולו והוא מסייע למסיג זו מחילה. כך כאן אם הגב' ב' מבקשת מהגב' א' לקבל שירות מהצהרון זו מחילה על התנאי. וכן לנזק שנוצר בגינה קשה מאד לחייב את משפחת א', היות ואין הוכחה שהיא ביצעה את הנזק, רק מהסברה אי אפשר לחייב ממון.

משפחת א' תעביר יתרת הצ'קים עד סוף תקופת השכירות עבור החשמל לידי משפחת ב', וכן יש לתקן את  טעות הכתיב בשם המשפחה בצ'ק הביטחון.

יש לבצע את פסק הבוררות לא יאוחר מעשרה ימים מעת הגעת פסק הבוררות לידי הצדדים.

בית הדין מקווה שהצדדים יבינו את רוח הדברים והאמת והשלום אהבו.

בכבוד רב

          הרב דוב ליאור                     הרב אהרון אליהו                      הרב שלום אילוז