בית הדין האזורי לממונות
ליד
המועצה הדתית גוש עציון
ב"ה,
יט' מנחם אב
התשע"א.
התובע:
משפחת ס'
קיבוץ א' ונציגו – מזכיר הישוב
הקיבוץ א' עבר בשנים האחרונות תהליך של
הפרטה חלקית. המצב הוא שמחד גיסא כל חבר עובד לעצמו, מפרנס את עצמו ובפועל מקבל את
שכרו לפי עבודתו, ומאידך כלפי רשויות המס יש כאן עדין קיבוץ והוא מייצג את כל
החברים.
התובע שהינו חבר בקיבוץ זכאי להנחה במס
הכנסה עקב הוצאות שיש לו בטיפול בילדיו. על מנת לממש את ההנחה צריך לפנות בבקשה
למס הכנסה. פניה זו צריכה להיעשות על ידי הקיבוץ שכאמור מייצג את החברים בפני
רשויות המס. הנוהל הוא שהחבר פונה לקיבוץ בבקשת ההנחה והקיבוץ מטפל בזאת. לפיכך
התובע פנה לקיבוץ לצורך קבלת הנחה זו לשנים עברו. הקיבוץ טוען שמאחר שהבקשה עוסקת
בשנים קודמות הוא אינו יכול לבצע זאת שהרי זה ידרוש ממנו פתיחת מאזנים שכבר נסגרו.
פתיחת המאזנים עלולה לגרום נזק. אמנם הקיבוץ הציע להתפשר על מחצית התביעה עם
התובע, אך הוא דחה את ההצעה ולכן הגיעו לביה"ד.
בנידון דידן התובע המסכים שפתיחת המאזנים
של הקיבוץ עלולה לגרום נזק אולם לפי הבנתו זו בעיה של הקיבוץ ולכן על הקיבוץ לשאת
בנזק הנגרם מכך שאינו רוצה לפתוח את המאזן.
תביעה זו יכולה להתבסס על שני דברים
א. ניתן
לטעון שכיון שהקיבוץ הוא שלוחו של התובע כלפי מס הכנסה והוא קיבל עליו לבצע זאת
הרי שמחובתו לבצע זאת ללא התחשבות בנזק.
ב. יש
לחייב את הקיבוץ מכיון שהוא גורם לתובע נזק בכך שאינו מאפשר לו להגיש למס הכנסה
תביעה שעל פי החוק ניתן להגישה.
לאחר עיון נראה ששתי אפשרויות אלו נדחות.
אמנם הקיבוץ קיבל על עצמו לייצג את התובע אולם התובע לא הוכיח שהקיבוץ הסכים לייצגו גם כאשר הדבר גורם לו נזק, לפיכך אין
אפשרות לחייב את הקיבוץ להגיש את הבקשה למס הכנסה או לפצות את הנתבע בגלל שהוא
קיבל על עצמו לייצג אותו בפני רשויות המס, טענת הקיבוץ שייגרם לו נזק היא סבירה
בהחלט.
גם מדין מזיק אי אפשר לחייב את הקיבוץ
ואין כאן אפילו גרמא של נזק שהרי הקיבוץ כאן לא עשה שום מעשה אלא נמנע מעשיית מעשה
העלול להזיק לו.
לפיכך בית הדין אינו רואה עילה מספקת
לחייב את הקיבוץ בתביעה. ביה"ד משאיר לצדדים את הברירה לחזור להצעת הפשרה
לפנים משורת הדין, והשלום והאמת אהבו.
ניתן באלון שבות שלא בפני הצדדים ביום כח'
מנחם אב ה'תשע"א.