יום
ד ז בתשרי ה'תשע"ה
אגודה שיתופית ,
על ידי באי כוחה:
1. מזכיר האגודה....,
2. נציג מזכירות
היישוב.....
משפחת ......
לנתבע חוב, בגין
אי עמידה בתשלום חובות לתובע....
על הנתבע לשלם
את החוב לאגודה. החוב כולל קרן וריבית ועומד כעת על סך .....
הנתבע אינו
מכחיש את עצם החוב. הנתבע אינו מוכן לשלם את הריבית משני נימוקים:
הנימוק הראשון –
אסור מהתורה לשלם ריבית.
הנימוק השני –גובה
הריבית - התובע טוען ששמע כי גובה הריבית שגובה האגודה, העומד על שני אחוזים
לחודש, גבוה מהמותר בחוק.
בפנינו תלויה תביעה
של מזכירות היישוב נגד המשפחה הנתבעת לתשלום חובותיה ליישוב . חלק מהסך קרן , חלק
מהסך ריבית.
בית הדין ביקש
הבהרה מצד התובעים כי הם גובים את הריבית על פי ההלכה, ואכן הגיע ליד בית הדין
מכתב מאת חברי המזכירות התובעת, ובנוסף מכתב מרב היישוב שליט"א, בו הרב מסביר
את הנימוקים ההלכתיים המתירים לגבות פיצוי על החובות .
השולחן ערוך יורה דעה סימן רעז סעיף יד דן בריבית דרך קנס. הוא מחלק בין ריבית מצטברת לשאינה
מצטברת. הנושאי כלים במקום, הש"ך והפתחי תשובה, דנו האם זה אסור מדאורייתא או
מדרבנן. למעשה בפתחי תשובה הובא שהר"א ששון התיר דרך קנס מצטבר בריבית יתומים.
על פי זה הובא בתחומין בשם הגרש"ז אויערבך זצ"ל להתיר לעירייה לגבות
ריבית דרך קנס. זה מצטרף לקולא נוספת, כפי שפסק השולחן ערוך על פי תשובת הרשב"א,
להלוות בריבית דרבנן להקדש עניים. (אף על פי שיש לדון האם אגודה שיתופית נחשבת
כגוף ציבורי כעירייה וכו'). בהצטרף לכך שייתכן שכאן הריבית נחשבת דרך מקח, שאסורה
רק מדרבנן, ובהצטרף לכך שיש היתר עיסקא, אף על פי שיש כמה דחוקים בו.
ועל
כך באנו על החתום
דיין
הרב יאיר רמר
|
אב"ד
הרב יחזקאל קופלד
|
דיין
הרב יעקב שרעבי
|