בס"ד


מס. סידורי:899

שיוויוניות בעלוית השמירה המוטלות על תושבי ישוב

שם בית דין:מערב בנימין
דיינים:
הרב קופלד יחזקאל
הרב ברכיהו רחמים רמי
הרב שרעבי יעקב
תקציר:
התובע הוא תושב בישוב פלוני אשר השמירה בו נעשתה על ידי התושבים, וכעת הישוב גובה אגרה של 100 ₪ מכל תושב עבור השמירה, לטענת התושב המהלך נעשה שלא בשקיפות, כמו כן הסכום שמשלמים יכול לשלם שכר של שומר רק לשעה וחצי ואילו הרוצים להמשיך לשמור צריכים לשמור שלוש שעות, בשעות קשות יותר. לטענת הישוב השומרים הם מקצועיים יותר וכמו כן הצבא מתיר להם לשמור כאנשים יחידים. נשמעה עדות רבש"ץ מישוב סמוך אשר צידד בעמדת הישוב הנתבע.
פסק הדין:
אין פסול בהחלטה לגבי השמירה, יש צורך בדיון נוסף על מנת שהדיון יתנהל בצורה נכונה.
נושאים הנידונים בפסק:
תאריך: כ"ו אייר תשס"ט

בס"ד                                                                                                    ‏יום רביעי כ"ו אייר תשס"ט

פסק דין

התובע

מר ...

הנתבע

מזכירות הישוב ....

עובדות וטענות

עובדות מוסכמות

בעבר שמרו תושבי הישוב ... באופן שווה (להוציא פטור של חריגים). בחדש שבט תשס"ט הודיעה מזכירות הישוב לתושבים, כי בכוונת היישוב לעבור לשמירה בשכר. הדבר יחייב כל תושב לשלם סך של 100 ₪ לכל חודש תמורת שמירות הלילה. שמירות היום יימשכו כרגיל.תושב שאינו מעוניין לשלם יוכל להמשיך ולשמור כמקודם, אם יודיע על כך ביוזמתו למזכירות.

 סיכום התביעה

א.      ההתנהלות ביישום הסדר השמירה הייתה בלתי תקינה. ההודעות לציבור היו מעורפלות. במקום להסביר את העניין, ולשאול כל אחד מהתושבים לרצונו, המזכירות הודיעה כי מחילים את ההסדר החדש על כולם. ומי שאינו מעוניין מחויב להודיע על כך ביוזמתו כדי להמשיך לשמור כמקודם.

ב.      שמירת התושבים נעשית על פי חוק השמירה. החוק אינו מסמיך לכפות שמירה בשכר. לאור זאת סידור השמירה בשכר אינו חוקי.

ג.       המצב בפועל הוא כי בסכום הנגבה ממי שהצטרף להסדר, ניתן לשלם לשומר השכיר רק שכר בגין שעה וחצי עד שעתים. וגם זה רק בשעות הנוחות יותר לשמירה. לעומת זאת מי שממשיך לשמור בעצמו שומר במשך שלש שעות, ובחלק הקשה של הלילה. מצב זה יוצר לדעת התובע אפליה פסולה בין מי שמשלם לבין מי שממשיך לשמור בעצמו.

טענת הנתבעים

א.      רמת השמירה בישוב ואיכותה התדרדרה בצורה קשה. המעבר להסדר השמירה בשכר נעשה לטובת התושבים ושמירת ביטחונם. המחשבה הייתה להעביר את כולם להסדר החדש. רק מתוך התחשבות בקושי כלכלי של חלק מהתושבים, אפשרו למי שרוצה להמשיך לשמור בעצמו.

ב.      השמירה של השומרים השכירים היא באיכות טובה יותר. בנוסף לכך הם יכולים גם להפעיל אמצעי עזר ולנהוג ברכב הביטחון. אין אפשרות לתת לכל התושבים השומרים לנהוג ברכב. בנוסף לכך הצבא מאשר לשומרים השכירים לשמור כבודדים, בניגוד לתושבים המחויבים לשמור בזוגות בשעות החשיכה.

ג.       נוצר מצב בו שעת שמירה של שומר בשכר שווה לשעתיים של תושב. לאור זאת אין כאן הפליה, שכן התושב המשלם מממן בסופו של דבר שמירה בהיקף שנותן חברו השומר בגופו.

ד.      בנוסף לכך כל הרוצה יכול להצטרף להסדר. גם גובה התשלום על סך 100 ₪ שווה למה ששולם בעבר למי שהחליף שומר. בכך מתחזקת הטענה כי אין כאן הפליה.

חוות דעת של רבש"ץ מישוב סמוך:

א.      בשקלול כל הנקודות נראה בהחלט ששמירה בשכר איכותית יותר, ויעילה יותר למערכת.

ב.      שמירת שומר בשכר, עם כל האמצעים שהוא יכול להסתייע בהם, שווה באיכותה לשמירת שני תושבים.

ג.       אם המח"ט מאשר את ההסדר ואת שמירת השכירים בבודדים, זה בסדר גמור. ברור שהדבר קיבל את אישור הגורמים הצבאיים.

ד.      לאור כל זאת הרבש"ץ מצטרף להערכה כי ניתן להחשיב את שעת השמירה של השכיר כשעתיים של התושב.

החלטה

לאחר שמיעת כל הטענות ותובנות בעניין, ולאחר דיון עמוק בצדדים השונים דעתנו היא כדלהלן:

א.      ברור לבית הדין כי כל המהלך נעשה, על ידי מזכירות היישוב ..., לשיפור בטחון הישוב ותושביו, כפי שמוטל עליהם לפעול. עם זאת ברור שמזכירות הישוב מחויבת לפעול על פי אמות מידה ישרות ומוסריות.

ב.      בית הדין סבור שאם איש מסוים, או קבוצת אנשים, הרוצים לממן שומרים במקומם, מוצאים שומרים, הנותנים תפוקה טובה, אפילו עד כדי ששומר אחד יכול להחליף שניים, וזאת על פי פרמטרים ענייניים ואובייקטיביים, זכותם ליהנות מהחיסכון שבדבר, גם אם חבריהם שאינם מעוניינים בהסדר ממשיכים לשמור כמקודם. עם זאת ברור שלמעשה אי אפשר שכל אדם או קבוצה, יעשו בזה דין לעצמם. כאשר הדבר נקבע על ידי מזכירות הישוב באופן רשמי וממוסד, הדבר תקין.

ג.       לאור זאת בית הדין אינו רואה אפליה במצב שנוצר, בתנאי שאכן יש הבדלים מציאותיים ואובייקטיביים בין השומרים, ובתנאי שכל מי שמצטרף להסדר השמירה בתשלום ממשיך לכסות את אותו נפח שמירה שנותן חברו שלא הצטרף להסדר.

ד.      השעות בהן מתבצעת השמירה של כל אחת משתי הקבוצות, התושבים והשכירים, כמו גם המקומות בהם היא מתבצעת צריכים להיקבע על פי פרמטרים ביטחוניים לטובת העניין, כפי החלטת הגורמים המוסמכים, ובית הדין אינו רואה צורך להתערב בעניין. יודגש כי יש להקפיד ולפעול על פי עקרונות שוויוניים, לרבות השעות ביממה בהן מתבצעת השמירה של כל קבוצה. יוצאים מן הכלל יהיו רק צרכים ייחודיים חד פעמיים.

ה.     בית הדין סבור שההתנהלות הציבורית, מבחינת אופן העברת המידע לציבור, ובירור העדפותיו, הייתה לקויה. על המזכירות לשוב לציבור ולפרוס לפניו את העניין לפרטיו, כך שיוכל להביע דעה ולהחליט על צעדיו. כמו כן יש לאפשר לכל תושב לבחור לאיזה מסלול להצטרף.

ו.        כדי למנוע טעות, יאמר בבירור, כי אין בפסק זה למנוע מתושבי הישוב להתנגד להחלטת המזכירות, או לפעול לשנותה לפי הנהלים המקובלים.

ונסיים בברכה "האמת והשלום אהבו" וכל העוסקים בצרכי ציבור באמונה הקב"ה ישלם שכרם.

ועל כך באנו על החתום

 

דיין

הרב רמי ברכיהו

 

אב"ד

הרב יחזקאל קופלד

 

דיין

הרב יעקב שרעבי

תגיות

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il