שוכרת ששיפצה את הדירה ופתחה משפחתון

תשע"א/3

התובעת: א', שוכרת ששיפצה דירה.

הנתבעים: משפחת ב', בעלי הדירה.

תיאור המקרה: התובעת שכרה דירה למשך כ9 שנים מהנתבעים. במשך הזמן פתחה במקום משפחתון לילדים קטנים. כמו כן בשנה האחרונה ניהלה מו"מ עם הנתבעים על קנית הדירה. בשנה האחרונה שיפצה התובעת את הדירה, ללא קבלת רשות מהנתבעים בסכום הקרוב ל 55000 ₪ ועליו נסוב הדיון.

טענות הצדדים:

התובעת: היות והיה בדעתי לשכור את הדירה והדירה הייתה זקוקה לשיפוץ, שיפצתי את הדירה ללא קבלת רשות מהנתבעים. אבל כשרצו למכור את הדירה ודאי שערך הדירה עלה מחמת השיפוץ, ולא היו מוכרים אותה במחיר גבוה כמו שקבלו אילו לא שיפצתי. כמו כן החתימו אותי הנתבעים כלפי הקונה שאני לא אשנה מהשיפוץ (הגישה את ההסכם לביה"ד וכן חשבונות על ההוצאות). 

הנתבעים: לפי החוזה היא לא היתה רשאית לפתוח משפחתון בדירה, היות וכתוב בחוזה שהדירה למגורים בלבד. ויתכן שמחמת כך נגרם נזק או בלאי גדול לדירה. כמו כן לפי החוזה -אסור היה לנתבעת לשנות משהו מהדירה, ואם שינתה ללא הסכמה השינוי עובר לרשות הבעלים ללא כל תמורה. כמו כן הנתבעת הגישה חשבונות של עבודות של אחיה של הנתבעת ויש ספק גדול האם הם נכונים.

עד כאן עקרי הטענות כמו כן הצדדים הגישו סיכומים וכתב תביעה והגנה, ותביעה נגדית, כמצוי בתיק.

הצדדים חתמו על שטר בוררין כדין. (בדיון השתתפו ב' דיינים בהסכמת ב' הצדדים שכב' הרה"ג דוב ליאור יחתום גם כן על פסק הדין. ביה"ד קנה מהם על כך).

ברור הדין

א.    ביה"ד דוחה את טענת הנתבעים לפיצוי כל שהוא עבור פתיחת המשפחתון, היות ומשפחתון בגיל של ילדים קטנים שגילם עד שנה וחצי לא גורם לבלאי של הדירה. מאידך נכון שיתכן שהנתבעים יכלו לעכב על התובעת לא לפתוח משפחתון כזה.

ב.     היות ולפי החוזה השכירות כל שינוי שנעשה בדירה המושכרת עובר למשכיר, (ואמנם היה מקום להאריך אם יש לקיים סע' כזה ע"פ ההלכה, היות ויש כאן הקניה לדבר שלא בא לעולם, וכן בעיה של אסמכתא. אבל ערוך השולחן חו"מ סי' ר"א ועוד גדולי האחרונים הכריעו שסיטומתא קונה גם באסמכתא וגם בדלשב"ל). מאידך הנתבעים החתימו את התובעת על הסכם שבו אסור לה לשנות דבר במושכר וזאת אחרי השיפוץ, דבר המראה שהיה נוח להם בשיפוץ. ומה שהקונים כעת שינו את הדירה אין זה עניינה של התובעת.

והיות והדבר מסופק האם אזלינן בתר חוזה השכירות הראשוני או בתר מה שהחתימו אותה, וכן התובעת גם לפי חוזה השכירות הראשוני יכלה לקחת עמה כשיצאה חלק מהדברים ששיפצה. לכן נראה לפשר שיש לתת לתובעת 20% מהשקעתה. דבר המשקף את הדברים שיכלה לקחת עמה וכן את הרצון של הנתבעים בהשארת השיפוץ על כנו.

לסיכום: על הנתבעים לשלם 10800 ₪ לתובעת. הם יכולים לפורסם ל5 תשלומים.

בכבוד רב

הרב דוב ליאור                 הרב אהרון אליהו                  הרב ישראל הירשנזון