גמרא בבא מציעא

שיטת התוס' לעומת ריב"א – כיצד מכריעים ומהי ברירת המחדל בין יחלוקו לבין כל דאלים גבר? מהי דעת הרמב"ם? האם לתוס' חולקים רק כשיש אנן סהדי שלכל אחד יש חצי או שמספיקה מוחזקות? מחלוקת הראשונים ונימוקיהם – אימתי פוסקים יהא מונח.

* סיבת החיוב ב"הוחזק כפרן" ו"כל האומר לא לוויתי כאומר לא פרעתי" - התחייבות לשלם. * מחלוקת הקצות מהר"י בן לב בהודאת בעל דין. * מחלוקת הרמב"ן והטור האם אבידה מדעת נחשבת הפקר.

*שיטת הקצות ב'זכין' בשיטת רש"י. *ישוב דברי הקצות. *ביאור דברי הר"ן ברש"י דין משיב אבידה.

*קושיות הגר"א על מהלך הגמרא, תירוצי הגר"א ע"י שינוי גרסה, חידושים שעולים מדבריו. *מחלוקת בית יוסף ומהרי"ט לעניין מודה שנשבע לשקר, דחיית הגר"א ע"פ דברי המהרי"ט, הוכחה ששבועה היא פסק דין ולא תשלום. *הסבר סוגית ההוא רעיא ע"פ החילוק בין שבועת היסת לשאר שבועות.

שליחות לדבר עבירה כשהשליח לא בר חיובא וכשהוא בר חיובא בחלקים אחרים של העבירה. התחלת יאוש שלא מדעת והקשר לזכיה ושליחות.

מחלוקת הרמב"ם ושאר הראשונים לגבי חזרתה מהודאת בעל דין אם יש עדים. הסברת מחלוקתם: א. אם אומרים אמת לה בממונות? ב. האם הם מסתכלים על גוף הטענה או על מה שיוצא ממנה.

* יסוד חיוב שבועת מודה במקצת בהוו"א והשינוי בהבנת היסוד במסקנה.* הבנת מחלוקת הראשונים על פי יסוד זה.

מחלוקת רש"י ותוספות אם דין זכין משום שליחות, עוד מחלוקת לגבי מיגו דזכי לנפשיה בגנב. קושיית הקצות על התוספות וביאור יסוד בקנייני גזילה ואיסור גזל.

ביאור במחלוקת התוספות והר"י מיגש לעניין האם אומרים מיגו לפטור משבועה. הרחבה בדיון מתי אומרים מיגו דהעזה, ומו"מ בשיטות הראשונים עד המכריע.