גמרא בבא מציעא

שיטת הר"י מיגש שמיגו לא פוטר משבועה, ביאור הוכחותיו ושיטתו.

מחלוקת רש"י ותוספות על שאלת הגמרא מפני מה אמרה תורה, ומתי אנו דורשין טעמא דקרא

עד המחייב שבועה, דיון במח' הראשונים בשאלה האם שבועה היא רק התחייבות במקום ממון, או שהשבועה היא ממש בירור ודאי של מי הממון.

תירוץ של שאר הראשונים וביאור מיגו דאי בעי שתיק ומחלוקת תוספות ורמב"ן מהו מיגו.

הרב מבאר ע"פ האחרונים ארבע שיטות בהבנת רש"י וכיצד הוא מחלק בין מסקנות הגמרא בספקות ממון שונים

דין יחלקו מדין צדק צדק תרדוף. מתי אנו עושים פשרה בניהם והתחלת "מיגו להוציא"

פתיחה למסכת בבא מציעא. הרמב"ם והתוספות חולקים האם השבועה של שניים אוחזין בטלית היא שבועה עצמית או שהיא תקנה דרבנן מחשש לרמאי, והנפקא מינא בניהם.

ביאור תוספות ד"ה "וזה אומר"- ביאור מהות המוחזקת של השניים האוחזים בטלית והרחבה בענייני מוחזקת

שתי רמות במוחזקות –מצד המע"ה ומצד חזקה מה שתחת ידו שלו. נחלקו הראשונים בטענת גנובים בכלים העשויים להשאיל, ומשיטת תוס' נראה לחדש שהרמה הגבוהה במוחזקות אינה מצד ראיה אלא מצד הסתכלות העולם. על פי זה תוסבר מחלוקת הראשונים בהסבר מדוע בקרקע לא צריך ג' שנים, וכן המחלוקת אם המוחזק בחפץ יכול לשתוק או שצריך לנמק כיצד הגיע לידו.