גמרא סנהדרין

תקנת שלושה הדיוטות בסוגייתנו והיחס לתקנת "שליחותייהו קעבדינן" בבבא קמא.

בנפשות עושים אומדנא רק כאשר זה תלוי בסברא, אך לא עושים אומדנא על מציאות. בקידושין העדים הם ליצירת הדבר ולגילוי האמת ולכן צריך עדי חתימה, אך אם ידוע שזה נכון מן הסתם עשה זאת טוב.

עד אחד לא נאמן לומר מעשש"נ, הרמב"ן מסביר משום שזה הוצאה מבעלים, קשה מספק בכור, תירוץ-יש הבדל בין ספק לעד אחד, קושיה-נידוי בחלום, תירוץ-בבכור אין קשר בין האיסור לממונות.

תירוץ קושיית רעק"א על דיני ממונות של כהן גדול וביאור שיטת הרמב"ם ורש"י בדיני מלקות לכהן גדול.

את הנהגת הקב"ה בעולם קשה מאוד להבין. למשל את כך שרק ע"י טומאה נטהרים. יש עלינו רשות וחובה לחקור את הנהגת ה' בעולם אך לא להוריד אותה לחוקים ומצוות מעשיים ע"פ שיקול דעתנו כי מכך יגרם רק חושך ולא אור.

אתם - אפילו שוגגים לדעת הרמב"ם בקידוש החודש ולא בעיבור שנה, ולא בעיבור החודש. קידוש החודש זה יצירת התורה.

ביאור דין יחלוקו לסומכוס ורבנן מדין שני ספינות בנהר מדין פשרה "צדק צדק תרדוף". הרחבה בדין יחלוקו שבתחילת בבא מציעא והרמת עץ.

בדעת רב יוסף האם מודה רב יוסף שפלגינן נאמנותא. ובהבנת שתי הדעות ברא"ש להסבר הפסול של אילעא וטוביה בעניין ערב ולווה שפסולים להעיד לאחד מהם. מדוע לא אמרינן פלגינן נאמנותא.

*המשך שיטת הטור בהבדל בין הזמה והכחשה. *ביאור דין עדות שאי אתה יכל להזימה.

חקירת הראשונים האם מחילה צריכה קניין שתלויה בשאלה האם מחילה היא הסתלקות או שמחילה היא הקנאה ממש והשלכותיה היוצאות מכך.