גמרא קידושין

הרמב"ם סבור שקנין של "מעכשיו ולאחר שלושים יום" חל בדיני ממונות כתנאי רגיל שחל לגמרי מעכשיו. אולם בדיני קדושין הקנין פועל כקנין מתמשך שחל בעתיד - ומוחל למפרע.

שיטת תוספות; שיטת הרשב"א והר"ן; הסבר ההבדל שבין השיטות; שיטת הרמב"ן; קושיה על שיטת התוספות ועל הרשב"א; ישוב הקושיות- על פי גדר תשלומי מזיק ודין מיטב; האם יש דין שוה כסף ככסף בערכין?; חילוק בין שוה כסף בקידושין וערכין לשוה כסף בהקדש ופדיון הבן; המשך הדיון בשוה כסף שבערכין (השלמה משיעור בשנת התשמ"ח).

על מצווה שבכוח יש שליחות ועל מצווה בגוף אין שליחות; שליחות מועילה רק על הפעולה אבל ודאי שלא על עיקר המעשה; תקיעת שופר - מצווה מורכבת משני חלקים: האחד תקיעה והשני שמיעה וכן כל שומע כעונה; תירוץ על קושיית התורת גיטין.

מראי מקומות: קדושין י"ב "יהודית דביתהו..." ובתוס' רי"ד; שעה"מ פ"ט הלכות אישות (תוס' הנ"ל); ר"ן נדרים צ: ד"ה "ואיכא למידק"; קדושין ס"ה: "התם לא חייב לאחריני" (רש"י,חידושי הרשב"א); יבמות מ"ז. "נתגיירתי ביני לבין עצמי" ותוס' "נאמן אתה"; נדרים צ: תוס' "בראשונה" בשם הרא"ם.

בשיעור זה מתברר גדר דין 'זכין לאדם שלא בפניו', ומהות מוסד השליחות בתורה – האם האדם המשלח יוצר את השליח, או שהתורה יוצרת את השליח כאשר נוח לאדם בכך.

שיעור זה דן בשיטת הרמב"ם בתוכן הדין שאין שליח לדבר עבירה, ובתוכן הדין שבשלשה איסורים בתורה יש שליח לדבר עבירה.

כיצד יתכן שהעוסק במצוה פטור מלתת צדקה לעני מטעם 'עוסק במצוה פטור מן המצוה', והרי במצות צדקה יש גם שני לאוים "לא תקפוץ את ידך ולא תאמץ את לבבך"? בשיעור מוצעות שלש תשובות לשאלה זו.

מהם 'מילי' שאינם יכולים להימסר לשליח? שיעור זה דן בשיטות הראשונים והאחרונים המרכזיות, ובהסברן.

מחלוקת ראשונים לגבי היחס ל"התחייבות" - האם ככסף או לא; דיון בדברי הרמב"ם שפסק שאפשר להתחייב באמירה - לקצות זהו דין מיוחד של אודיתא ולש"ך אפשר להתחייב באמירה. ראיות ושאלות על כל אחת מהשיטות והנפק"מ ביניהן.