דרכי לימוד תורה

התורה אומרת שיש לחכמים סמכות להורות כיצד יש לנהוג. אבל בעצם - למה יש להם סמכות?

בגמרא אנו רואים הנחת יסוד שאמורא לא חולק על תנא. מניין הגיע האיסור הזה? האם יש לזה השלכה לימינו, כגון שאסור לחלוק על ראשונים?